פסק דין בחיוב מס קניה ומע"מ

הרקע לערעור

המערערת עוסקת בייבוא טבק ומכירתו בישראל החל משנת 2007. הערעור הוגש כנגד שלוש החלטות שנתן המשיב בעניינה של המערערת. החלטה אחת מתייחסת לקביעת המשיב כי המערערת חייבת בתשלום מס קניה בכך שייצרה טבק המיועד לשימוש בנרגילות בישראל, פעולה המחייבת בתשלום מס קניה לפי חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952 (להלן: "החוק"). סכום מס הקניה שנתבקש עומד על סך של 827,032 ₪ לתקופה מחודש יוני 2008 עד חודש אפריל 2011.

ההחלטה השנייה נושאה שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), אשר הוצאה למערערת בגין שיווק מוצרי טבק שייצרה בישראל ושיווק העזרים הקשורים בשוק הנרגילות. סכום המס שנתבקש עמד על סך של 235,918 ₪ לתקופה מחודש נובמבר 2007 עד לחודש דצמבר 2011.

ההחלטה השלישית מתייחסת לפסילת ספרי המערערת והטלת קנס כספי בסך של 33,362 ₪ השווה לשיעור של 1% ממחזור מכירותיה בגין כל שנה ושנה מהשנים 2007-2011. כנגד כל החלטה הוגש ערעור נפרד: ע"מ 29498-10-13 בעניין הטלת מס הקנייה; ע"מ 63365-10-13 בעניין השומה לפי מיטב השפיטה; וע"מ 3463-09-12 בעניין פסילת הספרים והטלת הקנס. הדיון בשלושת הערעורים אוחד. 

עיקרי טענות המערערת

1.         בעניין הטלת מס הקנייה, טענה המערערת כי הטבק שיובא על ידה לישראל היה ראוי לשימוש כפי שהוא. כל שעשתה המערערת היה להוסיף חומרי טעם ולא העלתה את משקל הטבק. בסיום תהליך הוספת הטעם, הטבק עבר סינון ושיעור הפחת של הטבק היה כזה שמשקלו הסופי של הטבק היה נמוך מהמשקל ההתחלתי עובר לתהליך הוספת הטעמים. כן נטען כי אף אם הטענה האמורה לא תתקבל, הרי שהמערערת זכאית להגנה מכוח סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם בחסר או ביתר), התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק מסים עקיפים") משום שלא ידעה ולא חייבת הייתה לדעת על החסר ומסרה את כל הנתונים למשיב ולא כללה את החסר במחיר הטובין. עם זאת, בסיכומיה, לא טענה המערערת דבר בעניין חוק מסים עקיפים, ולכן לא אתייחס לטענה זו.

2.         בעניין שומת העסקאות, טענה המערערת כי היא שילמה את כל המסים שנדרשה לשלמם וכי כל המכירות שביצעה דווחו כהלכה. גם אם הייתה סטייה מהוראות ניהול הספרים, לא הייתה לכך כל השפעה על המחזור הכספי האמיתי של המערערת, ודאי לא השפעה על הדיווחים ועל תשלום המסים שהיא שילמה על פי דין. כאמור, הפעולות שבוצעו בטבק לא העלו את משקלו ולכן אין לזקוף לה מכירות נוספות בגין מכירת חומר רב יותר.

3.         בעניין הטלת הקנס בגין אי ניהול הספרים כדין, המערערת טענה כי לא קבלה הודעה או החלטה מטעם המשיב בנוגע לפסילת הספרים. ברם, לטענתה היא ניהלה את ספריה כדין והלכה למעשה היא אינה חייבת בתוספת מס ערך מוסף או מס קנייה. כל החשבוניות והקבלות שלה הועברו למנהלי החשבונות ורואי החשבון שלה אשר טיפלו בהנהלת החשבונות ובדיווחים שלה לרשויות המס. הטלת הקנס התבססה בעיקר על אי רישום כמויות החומר בחשבוניות. המערערת פעלה בתום לב ולא נתבקשה מעולם לתקן את דיווחיה. לכל היותר מדובר בסטיות טכניות. גם את ספרי המלאי, המערערת המציאה על פי דרישה, והטלת הקנס נעשתה רק כדי לכפות עליה הסכמה לפשרה בנוגע לשומת המע"מ וקביעת מס הקנייה. גם בעניין פסילת הספרים המערערת לא טענה דבר בסיכומיה, אלא רק לעניין הטלת הקנס. לפיכך יש לצאת מנקודת הנחה כי המערערת לא ניהלה את ספריה כדין ופסילתם נעשתה כדין והמחלוקת היא רק לגבי הטלת הקנס, כאמור.   

עיקרי טענות המשיב

4.         בעניין הטלת מס הקניה, טען המשיב כי פעולות המערערת בטבק היו פעולות ייצור שכללו בין היתר, ערבוב הטבק עם גליצרין, ייצור סירופ מסוכר ומים, קירורו והוספתו לטבק וכן הוספת חומרי טעם וריח, ניקוז וסינון הנוזלים העודפים, אריזה והדבקת מדבקות. פעולות ייצור אלו הוסיפו משקל משמעותי למוצר המוגמר. חישוב המס נערך לפי מקדם הכפלה שנקבע בניכוי המס ששולם על חומר הגלם בעת הייבוא. חישובים אלו נערכו על בסיס המידע שקיבל המשיב ממנהל המערערת בחקירתו ובדיקה פורנזית שבוצעה בטבק, ממנה עלה כי משקל הטבק הגולמי היווה 36% ממשקל המוצר הסופי, היינו שיש להוסיף 2.6 יחידות משקל של תוספים על מנת לקבל את משקל המוצר המוגמר של טבק מעובד.