פסק דין 7287/13

 השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על הכרעת דין ולחלופין על גזר דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בת"פ 19164-01-13, על-ידי כב' השופט א' טובי.

2.        המערערים הורשעו, לאחר ניהול משפט הוכחות, בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כמפורט להלן: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335 ביחד עם סעיף 335(א)(1)+(2) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 ביחד עם סעיף 335(א)(1)+(2) וסעיף 29 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(א) וסעיף 29 לחוק העונשין; חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה' ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; והחזקת סכין, לפי סעיף 186(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

3.        בעקבות הכרעת הדין המרשיעה, נגזרו על המערער 1 העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר שמניינם מיום מעצרו-27.12.2012; 10 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, במשך 3 שנים, כל עבירת אלימות מסוג פשע; כמו כן, חוייב המערער 1 בתשלום פיצויים למתלוננים בסכום כולל של 8,000 ש"ח.

           על המערער 2 נגזרו עונשים אלה: 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל; הופעל עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים, שהושת על המערער בבית משפט השלום בחדרה (ת"פ 23544-11-09), כך שמחציתו תצטבר לעונש שהוטל והמחצית האחרת תהא חופפת. התוצאה היא כי על המערער 2 לרצות 40 חודשי מאסר, שמניינם מיום מעצרו – 27.12.2012; 15 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים, כל עבירת אלימות מסוג פשע; בנוסף, חוייב המערער 2 בתשלום פיצויים למתלוננים בסכום כולל של 8,000 ש"ח.

           המערערים אינם משלימים עם הרשעתם בדין, ולחלופין משיגים על חומרת עונשם, ומכאן הערעור שלפנינו.

כתב האישום שהוגש נגד המערערים

4.        בכתב האישום נטען, כי ביום 20.12.2012, בסמוך לשעה 21:30, שהו עמאד עותמאן (להלן: עמאד); מוסטפא מאווי (להלן: מוסטפא); אחמד מסארווה (להלן: אחמד); וכרים אבו פאני (להלן: כרים, וכולם ביחד להלן: המתלוננים), באזור התעשייה בחדרה. בשלב כלשהו, הגיעו למקום המערערים ביחד עם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, (להלן: האחרים), ברכבו של המערער 2.

           המערערים והאחרים התקרבו אל המתלוננים והחלו לתקוף אותם, בכך "שסטרו לכרים, לאחמד ולעמאד בפניהם, ולחצו על ראשו של מוסטפא ובאזור מותניו". בהמשך, דקר המערער 1 את כרים, באמצעות מברג שאורכו כ-30 ס"מ, בחזה השמאלי העליון, תוך שהמערער 2 אוחז בכרים מאחור, על מנת למנוע את התנגדותו. לאחר מכן, שרט המערער 1 את אחמד בגבו באמצעות המברג, והמערערים ביחד עם האחרים הפילו את אחמד לרצפה "חנקו אותו, היכו אותו ובעטו בו".

           בשלב הבא, נכנס אחד מהאחרים לרכבו של כרים שחנה במקום, וניסה להימלט באמצעות הרכב מהמקום. ברם, כרים נכנס אחריו לרכבו ומנע זאת ממנו. בתגובה לכך, היכו המערערים את כרים. בהמשך לכך, נטל האחר מרכבו של כרים כרטיסי אשראי ומכשירים סלולאריים, השייכים לאחמד ולכרים, ועקר ממקומו רדיו דיסק שהיה ברכב. עוד נטען, כי המערערים והאחרים גרמו נזק גם לרכבו של עמאד שהיה במקום, בכך "שעיקמו את פס החלון האחורי ברכבו ועיקמו את פח הרכב", וכמו כן, גרמו נזק לרכבו של כרים בכך ששברו חלק מידית דלת הנוסע הקדמית. בשלב כלשהו של האירוע האלים, הגיעה למקום ניידת משטרה. בראותו את אנשי המשטרה, השליך האחר את כרטיסי האשראי ואת המכשירים הסלולאריים שנטל מרכבו של כרים, ואילו המערער 1 השליך את המברג שהיה בידיו. עוד נטען, כי המערערים והאחרים איימו על המתלוננים כי אם יספרו לשוטרים אודות אירוע התקיפה "יהיה יותר גרוע וכי יזיינו אותם", והורו אותם לומר לשוטרים כי המערערים הם חברים שלהם. בשל פחדם מהמערערים, אמרו המתלוננים לאנשי המשטרה כי הם חברים של המערערים, ובעקבות כך עזבו השוטרים את המקום.