פסק דין 7193/13

השופט י' עמית:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 7.8.2013, בו נמחקה תובענת המערערות עקב אי הפקדת ערובה במועד.

רקע והעובדות הצריכות לעניין

1.       ביום 19.7.2011 הגישו המערערות תביעה בסך 15,000,000 ₪ נגד המשיבים 2-1 (שניהם ייקראו להלן יחדיו: ברנע) עקב הערכת שווי שערך ברנע למשיבה 3 (להלן: החברה). בכתב התביעה נטען כי המערערות היו בזמנים הרלבנטיים בעלות מניות מיעוט כמי שהחזיקו כ-31.5% מהמניות בחברה. החברה הוערכה על ידי ברנע בחודש יולי 2005 בשווי של 90-70 מליון ₪ (להלן: הערכת השווי), ועל סמך הערכת השווי מכרו המערערות את אחזקותיהן בחברה בתמורה לסכום של 48.5 מליון ₪ (לאחר שאחזקותיהן במניות החברה דוללו קודם לכן לשיעור של 24.5%). לטענת המערערות, הערכת השווי של ברנע בוצעה בחסר, באשר החברה נמכרה בתחילת שנת 2007 – ולאחר שנמשך ממנה דיבידנד בסך של כ-120 מליון ₪ – ממוכר מרצון לקונה מרצון תמורת 330 מליון ₪.

          לטענת המערערות, עקב הערכת השווי המוטעית נגרם להן נזק של כ-86 מליון ₪, אותו העמידו, לצרכי אגרה על סך של 15 מליון ₪.

2.      ברנע הגישו כתב הגנה ושלחו הודעת צד ג' לחברה מכוח התחייבותה בכתב שיפוי שנחתם על ידה סמוך למועד מתן הערכת השווי. ברנע והחברה (להלן: המשיבים) כפרו לחלוטין בתביעה, בין היתר, מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה כל טענת הסתמכות על הערכת השווי, שנועדה לקבוע מחיר מימוש של אופציות של נושא משרה בחברה ואף נכתב בה שאין להסתמך עליה לצרכים אחרים, ומאחר שהמערערות ומר אשכנזי, בעל השליטה במערערות, חתמו על הסכם פשרה הכולל תניות ויתור גורפות. עוד נטען כי מר אשכנזי הוא תובע סדרתי שהגיש בעבר הליכים משפטיים רבים כנגד החברה, שכולם נדחו על ידי בתי המשפט.

3.      ביום 21.2.2013 הגישו המשיבים בקשה לחיוב המערערות בהפקדת ערובה להוצאות על פי הוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) ולפי הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

בהחלטתו מיום 16.6.2013 עמד בית המשפט על ההלכות הנוהגות לגבי הפקדת ערובה להוצאות. נקבע כי לא סגי בתדפיס חשבון הבנק של המערערת 1 כדי לספק תמונה חד משמעית לגבי יציבותן הכלכלית של המערערות; כי המערערות לא צירפו ראיות לגבי מצבת חובותיהן ונכסיהן כמו דוחות כספיים מבוקרים או מסמכים אחרים; כי המערערות צברו חובות של למעלה מ-6,000 ₪ לרשם החברות; וכי המערערות העמידו תביעתן לצרכי אגרה על 15 מליון ₪ למרות שטענו לנזקים גדולים בהרבה, וגם בכך יש כדי להוות שיקול בעת בחינת מצבן הכלכלי. באשר לסיכויי התביעה נקבע כי "לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה גבוהים, בוודאי לא במידה כזו שמטה באופן מובהק את הכף לטובת התובעות".

על רקע כל אלה, ובהתחשב בסכום התביעה, במורכבות ההליך ובאפשרות הסבירה כי יהיה צורך במינוי מומחים, נקבע כי על המערערות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בסך של 500,000 ש"ח בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה וכי "בהעדר הפקדה במועד, תמחק התביעה".

ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים והומצאה לבאי כוח המערערים ביום 19.6.2013.