פסק דין 6395/13

פסק דין 

השופטת א' חיות:

           ערעור על חומרת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) על המערערים.

רקע עובדתי וגזר דינו של בית המשפט המחוזי

1.        המערערים, עבד אלסלאם בדארנה (להלן: בדארנה) ועבדאללה עכריה (להלן: עבדאללה), הורשעו ביום 27.5.2013 על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין) בצירוף סעיפים 335(א)(1) ו-335(א)(2) לחוק וכן בעבירה של ניסיון לכליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק העונשין בצירוף סעיפים 25 ו-29 לחוק. כמוכן, הורשע עבדאללה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

           על פי עובדות האישום הראשון, בדארנה חשד כי המתלונן מקיים קשר עם רעייתו ועל רקע זה הגיע יחד עם גיסו, עבדאללה, לטיילת בנהריה ביום 3.11.2012 סמוך לשעה 20:00 במטרה לתקוף את המתלונן ולגרום לו חבלה חמורה. סמוך לשעה 20:30 תקפו המערערים את המתלונן, ריססו אותו בגז מדמיע, הכו אותו באגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו, פגעו בראשו באמצעות מוט ברזל, והמשיכו בתקיפה גם כשהיה שרוע על הקרקע. המתלונן ניסה לנוס מהמקום, אולם המערערים ואדם נוסף שזהותו אינו ידועה (השלושה יכונו יחד: בני החבורה) רדפו אחריו ושיסו בו כלב מסוג בוקסר שהפילו לקרקע ונשך אותו בידו הימנית. בני החבורה היכו את המתלונן, תקפו אותו באמצעות שוקר חשמלי ודרשו ממנו לעלות לטנדר עמו הגיע עבדאללה למקום ואף משכו אותו אל עבר הרכב. המתלונן התנגד וניסה להימלט מהמקום ובמהלך האירועים שתוארו הוא אף הופשט מחולצתו. עוברי אורח ששמעו את צעקותיו של המתלונן הזהירו את בני החבורה כי הזמינו את המשטרה. רק בעקבות כך חדלו בני החבורה ממעשיהם ועזבו את המקום. כתוצאה ממעשים אלו, נגרמו למתלונן פצע נשיכה ביד ימין, חתך בראש שהצריך הדבקה, נפיחות באזור השפה ושפשופים בחזה, באגן ובגפיים העליונות והתחתונות. בשל פגיעות אלה אושפז המתלונן בבית החולים בנהריה למשך שלושה ימים.

           על פי עובדות האישום השני, במסגרת חקירת האירוע נושא האישום הראשון הוצא צו מעצר נגד עבדאללה. עבדאללה נמלט וביום 29.11.2012 הגיעו שלושה שוטרים לקניון בכרמיאל כדי לעוצרו. משהבחין עבדאללה בשוטרים הוא החל במנוסה אף ששמע את אחד השוטרים צועק לעברו "עצור משטרה" ואף שאחד מהם חבש כובע זיהוי משטרתי. בסופו של דבר נעצר עבדאללה על ידי השוטרים.

2.        במסגרת הסדר הטיעון שנערך בין המדינה לבין המערערים תוקן כתב האישום והם הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום זה ביום 6.2.2013. לבקשת המערערים, טרם שמיעת הטיעונים לעונש הם נשלחו על ידי בית המשפט המחוזי לעריכת תסקיר מטעם שירות המבחן, שנערך ביום 9.5.2013, וממנו עלה כי שירות המבחן התרשם כי בדארנה עסוק בהצגת תדמית קורבנית, משתף מידע באופן מגמתי ויש לו קושי רב לגלות מודעות ביחס לבעייתיות שבהתנהגותו. עוד התרשם שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון משמעותית להישנות התנהגות אלימה מצד בדארנה בעתיד. אשר לעבדאללה, התרשם שירות המבחן כי יש קווים אימפולסיביים בהתנהגותו וקושי לווסת את דחפיו וכי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה מצידו בעתיד. עוד עלה מן התסקירים בעניינם של המערערים כי הם אינם נוטלים אחריות על עובדות כתב האישום ושירות המבחן לא בא בהמלצה לגביהם.

           בית המשפט המחוזי קיים דיון ביום 19.5.2013 במהלכו עמדה המאשימה על כך שמן האמור בתסקירים משתמע כי המערערים חזרו בהם מהודאתם. משכך חודשו המגעים בין הצדדים ואלה הובילו להסדר טיעון חדש לפיו תוקן כתב האישום בשנית. נוכח תיקונו של כתב האישום בשנית התיר בית המשפט למערערים ביום 27.5.2013 לחזור בהם מהודאתם ולאחר מכן הרשיעם על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית וכן קיבל את בקשתם לשלוח אותם לעריכת תסקיר משלים. בתסקיר המשלים, שניתן ביום 13.6.2013, ציין שירות המבחן בנוגע לבדארנה כי מחד גיסה מדובר באדם המתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו או לגלות אמפטיה כלפי המתלונן וכי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות אלימה מצידו בעתיד. מאידך גיסה, התרשם שירות המבחן ממוטיבציה שמגלה בדארנה להשתלב בהליך טיפולי והתרשם מיכולת התבוננות פנימית מסוימת. משכך, המלצת שירות המבחן בעניינו של בדארנה הייתה להעמידו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחצי וכן לגזור עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודת שירות. אשר לעבדאללה, שירות המבחן התרשם כי המוטיבציה שלו להשתלב בהליך טיפולי נובעת מאימת הדין ולא ממודעות אמיתית לחומרת מעשיו אולם אין לשלול על הסף כי יוכל להיתרם משילוב בהליך טיפולי. בנוסף, ובשים לב לגילו הצעיר של עבדאללה (עשרים ושתיים) והתרשמותו של שירות המבחן כי ללא הליך טיפולי קיים סיכון להישנות התנהגותו פורצת הגבולות מצידו בעתיד, המליץ שירות המבחן לשקול להעמידו בפיקוח למשך שנה וחצי וכן לגזור עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודת שירות.

3.        גזר דינם של המערערים ניתן ביום 8.9.2013 ובמסגרתו סקר בית המשפט המחוזי את טענות הצדדים ואת תסקירי שירות המבחן וקבע כי המעשים בהם הורשעו המערערים הינם חמורים מאוד ומלמדים על תכנון מוקדם וכן כי התנהגותם כלפי המתלונן הייתה אלימה וחסרת רסן. עוד נקבע, כי גם אם המתלונן פגע במרקם היחסים בין בדארנה לרעייתו אין בכך כדי לתרץ את התנהגותם האלימה של המערערים. אשר לתסקיר שירות המבחן, סבר בית המשפט המחוזי כי המלצת שירות המבחן לא נתנה משקל מספיק לאינטרס הציבורי וכי לא נמצא הסבר מדוע בתסקיר הראשון נוכח אי נטילת האחריות על ידי המערערים לא הועלתה המלצה טיפולית, ואילו בתסקיר המשלים, בו צוין כי המערערים נוטלים אחריות חלקית בלבד, ניתנה המלצה מרחיקת לכת ללא הנמקה משכנעת או שינוי מהותי בנסיבות. מטעמים אלו החליט בית המשפט המחוזי לא לקבל את המלצת שירות המבחן במלואה, אך הורה כי יש להעמיד את המערערים במבחן עם שחרורם ממאסר לשם שילובם בהליך טיפולי. אשר לבקשת המדינה לחלט את הרכב שבבעלות עבדאללה קבע בית המשפט המחוזי כי במקרה זה מתמלאים התנאים הנדרשים לצורך חילוט לפי סעיפים בסעיפים 32 ו-39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן:פקודת סדר הדין הפלילי), וזאת נוכח היותו של עבדאללה הבעלים של הרכב ונוכח הרשעתם של המערערים בכך שהתכוונו לכלוא את המתלונן ברכב. בית המשפט הוסיף וקבע עם זאת כי חילוט הרכב הינו נסיבה מקלה בעונשו של עבדאללה והוא גזר על המערערים את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם; העמדה בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה עם השחרור ממאסר; שנים עשר חודשי מאסר על תנאי כי לא יעברו את העבירות בהן הורשעו במסגרת האישום הראשון במשך שלוש שנים ובנוסף נגזרו על עבדאללה שלושה חודשי מאסר על תנאי כי לא יעבור עבירה בה הורשע במסגרת האישום השני במשך שנתיים; פיצוי המתלונן בסך של 5000 ש"ח על ידי כל אחד מהמערערים; תשלום קנס בגובה 3500 ש"ח או שלושים ימי מאסר במקומו.