פסק דין 6383/12

השופט א' שהם:

1.        זהו ערעור על חומרת העונש אשר נגזר על המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה, בת"פ 51546-06-11, ביום 28.5.2012, על-ידי כב' השופט ע' גרשון.

2.        המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, כמפורט להלן: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין); נשיאת והובלת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין.

3.        בעקבות הרשעתו בדין נגזרו על המערער העונשים הבאים: בגין העבירה שעניינה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות נדון המערער לשמונה שנות מאסר לריצוי בפועל; בגין עבירות הנשק הושתו על המערער שבע שנות מאסר שירוצו בחופף, כך שעונשו של המערער יעמוד על שמונה שנות מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 21.6.2011; כמו כן, הוטלו על המערער 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך שלוש שנים, כל עבירה מסוג פשע.

עובדות כתב האישום המתוקן

4.        בכתב האישום מסופר על סכסוך שהתגלע בין המערער לבין תושב כפר שעב בשם מועתז אבו דעוף (להלן: המתלונן), בשל נוכחותו של המתלונן באירוע בו נדקר המערער על-ידי אחרים. נטען בכתב האישום, כי ביום 9.6.2011, בסמוך לשעה 14:40 הגיע המערער, כשהוא נוהג ברכב ולצידו נוסע אחר (להלן: האחר), לקרבת מוסך המצוי בכפר כאבול. המערער החזיק ברכבו, ללא היתר כדין, אקדח הטעון בתחמושת. משהגיע המערער למוסך, הוא הבחין במתלונן כשהוא יושב ברכבו, ובשלב זה חסם המערער באמצעות רכבו את דרכו של רכב המתלונן. המתלונן, אשר הבחין במעשה, יצא מרכבו והחל לברוח לתוך המוסך. או אז, ירדו המערער והאחר מרכבם, כאשר המערער מחזיק בידו אקדח ואילו האחר מחזיק בכלי נשק קר. המערער החל לרדוף אחר המתלונן, תוך שהוא יורה לעברו מאקדחו. באופן זה ירה המערער לעבר המתלונן 6-4 כדורים ופגע ברגלו הימנית. לאחר שהמתלונן נפגע ונפל לרצפה, הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, ודחף את המערער הצידה. לאחר מכן, עזב המערער את המקום בנהיגה ברכבו.

           כתוצאה ממעשיו של המערער, נגרם למתלונן פצע ירי בעצם הירך הימנית והוא נזקק לניתוח.

גזר דינו של בית משפט קמא

5.        בית משפט קמא התייחס בחומרה רבה להתנהגותו של המערער בציינו, כי "נפשו של הציבור קצה במצב שבו עבריינים מחזיקים בנשק חם ומשתמשים בו כדי לפגוע ביריביהם, ובין היתר, פוגעים בעוברי אורח תמימים שנקלעו במקרה לזירת הירי". בית משפט קמא סבר, כי במקרה דנן מדובר בעבירות בנשק מן הסוג החמור ביותר, כאשר הנסיבות המתוארות בכתב האישום "מלמדות על התנהגות עבריינית חמורה ומסוכנת", שעה שהמערער נטל את החוק לידיו וירה לעבר המתלונן "לאור היום מבלי לנסות להסתתר או להסוות עצמו". בנוסף, אין להתעלם מן העובדה כי האקדח בו השתמש המערער לא נתפס ולא הוסגר לידי המשטרה עד עצם היום הזה. בנסיבות אלה, קבע בית משפט קמא, כי מאחר שהתנהגותו של המערער היתה בריונית וחסרת כל אחריות, נוטה הכף להטלת העונשים המירביים הקבועים בחוק (14 שנות מאסר בגין החבלה החמורה בנסיבות מחמירות, ו-10 שנות מאסר בגין עבירות הנשק). ואולם, בשים לב לנסיבות המקלות, ובכלל זאת, גילו הצעיר של המערער; העדר עבר פלילי; הודייתו באשמה תוך חסכון זמן שיפוטי; הצער והחרטה שהביע; ופציעתו של המתלונן "שלא היתה כזו שסיכנה את חייו", החליט בית משפט קמא שלא למצות את הדין עם המערער. לאחר זאת, נגזרו על המערער העונשים המפורטים בפסקה 3 לעיל.

הערעור על חומרת העונש