פסק דין 6214/14

השופט נ' סולברג:

1.        במוקד העתירה – טענה על קיפוח המגזר ה"דתי כללי" בבחירות לרבני העיר ירושלים. "קיפוח", אמרתי, על מנת למתן קמעא לשון חריפה יתר על המידה שנקטו בה העותרים – "גזר דין של כליה", "הכחדה" – שלא לצורך.

2.        בעתירתם מבקשים העותרים להורות על ביטול החלטות ועדת הבחירות לבחירת רבני עיר בירושלים (להלן: "ועדת הבחירות") לפיהן אומצה התשתית העובדתית שעמדה לפני הוועדה הקודמת (בלשון העותרים: "התשתית העובדתית העתיקה", גם זו לשון גוזמה, בשים לב לכך שמדובר בפרק זמן של כ-3 וחצי שנים). שינויים שחלו ברבוֹת השנים במספר המתפללים בבתי הכנסת, שוב אינם מאפשרים להסתמך על אותה תשתית עובדתית, ויש לעדכנהּ –  לטענת העותרים – ולהורות בינתיים בצו ביניים על דחיית מועד בחירת רבני העיר ירושלים, שנקבע על-פי החלטת ועדת הבחירות ליום כ"ז בתשרי תשע"ה (21 באוקטובר 2014). השעה דוחקת אפוא, כשבין המועד שבו נדונה העתירה לבין מועד הבחירות, חוצץ חג הסוכות. עיקרו של פסק הדין נכתב בערבוֹ של חג, והוא יֵחתם במוצאי החג. 

הרקע לעתירה

3.        לפני למעלה מ-11 שנים נפטר הרב שלום משאש זצ"ל ומאז לא מכהן בירושלים רב עיר. במשך שנים ארוכות נעשו ניסיונות לקידום ההליכים לבחירת רבני עיר לירושלים. גם עתירות לבית משפט זה הוגשו; חלקן כדי לקדם את הליך הבחירה, חלקן כדי לעכּבוֹ. 

4.        חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (להלן: "החוק") מסדיר בעיקרו של דבר את אופן מתן שירותי הדת לציבור היהודי בישראל. מכוחו הותקנו בין היתר תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), והן מורות את הדרך שיש לילך בה ואת המעשה שיש לעשותו לצורך ביצוע הבחירות. 

5.        רב עיר נבחר "באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות" (תקנה 2 לתקנות). האסיפה הבוחרת היא בעלת הסמכות המהותית לבחירת רבני עיר. על-פי תקנה 8(ב) לתקנות, מחצית מחבריה ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לפחות מחצית מאלה יהיו נשים. רבע מחברי האסיפה הבוחרת ימונו בידי נציגי בתי הכנסת. שמינית מהחברים יהיו רבני שכונות, רבני קהילות וראשי מוסדות תורניים שימונו בידי השר לשירותי דת (להלן: "השר"), בהסכמת ראש הרשות המקומית. שמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולפחות מחציתם יהיו נשים.

6.        ועדת הבחירות, מופקדת על האדמיניסטרציה, על ניהול הליכי הבחירות, בכלל זאת על קביעת בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת, ומספר הנציגים, בהתאם לתבחינים שנקבעו בתקנה 12(ב) לתקנות. הנציגים עצמם נבחרים על-ידי חברי האסיפה הכללית של עמותת בית הכנסת. ועדת הבחירות מונה חמישה חברים על-פי הרכב שנקבע בתקנות, ושנועד להבטיח יצוג הולם למרכיבי מועצת העיר.

7.        ביום 15.5.2014 חתם השר על כתב מינוי לוועדת הבחירות בירושלים. ועדת הבחירות התכנסה לישיבה ראשונה, בהרכב חסר, ביום 26.5.2014; ולישיבה שנייה, בהרכב מלא, ביום 16.6.2014. בישיבה זו החליטה ועדת הבחירות לאמץ את התשתית העובדתית שגובשה על-ידי ועדת הבחירות הקודמת באשר למפת בתי הכנסת בירושלים. מן הפרוטוקול עולה כי ההחלטה התקבלה לאחר בירורים עם רשם העמותות ואצל עיריית ירושלים, אשר איששו את ההנחה כי במה שנוגע לייצוג המגזרים והעדות לא חל שינוי משמעותי במפת בתי הכנסת בעיר. ניתנה אפשרות להגשת השגה לוועדת הבחירות מאת בתי כנסת שלטענתם נפגעו מהחלטתה, בצירוף תצהיר ובו נתונים עדכניים על אודות בית הכנסת. בכפוף לאותן השגות, קבעה ועדת הבחירות 12 בתי כנסת (הם המשיבים 3-14; להלן: "בתי הכנסת המייצגים") – מחציתם ספרדיים, מחציתם אשכנזיים (כמצוות תקנה 14) – שישלחו נציגים מטעמם לאסיפה הבוחרת. השגות שהוגשו נדונו, נבדקו מספרי מתפללים בכמה בתי כנסת, ההשגות נדחו, ונקבעו מועדים להגשת מועמדות ולקיום הבחירות.

עיקרי טענות העותרים