פסק דין 5877/13 בדארנה גאלב נ' מדינת ישראל

 השופטת א' חיות:

           ערעור על חומרת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) על המערער.

1. נגד המערער הוגש ביום 10.1.2013 כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), נהיגה בלי רשיון נהיגה בתוקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, אי חגירת חגורת בטיחות לפי סעיף 322 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (צ"ל 83ב לתקנות) (להלן: תקנות התעבורה) וסעיף 68 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 וכן נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

2. על פי המתואר בכתב האישום שהוגש נגדו, נהג המערער בחודש דצמבר 2012 ברכבו בכביש 805 סמוך לצומת יובלים ועמו ברכב היו גיסתו וקטין, יליד שנת 2002 (להלן: הקטין). כאשר הגיע המערער לצומת יובלים, הבחין בו שוטר במדים אשר נהג בניידת משטרה סמויה. השוטר הזדהה וביקש מהמערער לעצור בתחנת אוטובוס שבצד הדרך ובתגובה, סימן לעברו המערער "אצבע משולשת" והחל להימלט בנסיעה מהירה, חצה את הצומת באור אדום, ביצע פניית פרסה ונסע לכיוון העיר סכנין. תוך כדי נסיעתו, עקף המערער כלי רכב ואילץ כלי רכב והולכי רגל לסטות לצדדים כדי להימנע מפגיעה. אל המרדף אחר המערער הצטרף מסוק משטרתי, אך המערער לא שעה להוראות המשטרה, המשיך בנסיעה מהירה לתוך העיר סכנין, הוריד את גיסתו ואת הקטין מן הרכב והמשיך לנסוע אל תוך סמטאות העיר, כשמאחוריו ניידת משטרה הקוראת לו לעצור. לאחר שהגיע סמוך לביתו, יצא המערער מהרכב והחל להימלט ברגל ובהמשך נתפס על-ידי שוטרים שהוזעקו למקום.

           לאחר ניהול הליך הוכחות, דחה בית המשפט המחוזי את טענות הגנה שהעלה המערער, והרשיע אותו במרבית העבירות שיוחסו לו כאמור לעיל, למעט נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף ונהיגה במהירות בלתי סבירה, אשר לגביהן קבע בית המשפט כי הן נבלעות, בהתאמה, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ובעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

הטיעונים לעונש וגזר דינו של בית המשפט המחוזי

3. במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה המדינה להפעיל שני עונשי מאסר מותנים שהיו תלויים ועומדים נגד המערער. עונש המאסר המותנה הראשון (עשרה חודשי מאסר) נגזר על המערער על-ידי בית משפט השלום בעכו (ת"פ 46216-02-10) (להלן: ההליך מ-2010) ונוכח חשיבות ניסוחה של הוראת התנאי להמשך הדיון נביאה, כלשונה, כבר עתה:

"מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים מיום השחרור מהכלא, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה של נהיגה בזמן פסילה ואיומים, ויורשע עליה בדין" (הדגשה הוספה).

           המאסר המותנה השני עמד על שמונה חודשי מאסר בפועל ואותו גזר על המערער בית משפט השלום לתעבורה בעכו (פ"ל 2404-02-11) (להלן: ההליך מ-2011).