פסק דין 5866-12-12

1.בתביעה שבפנינו עותר התובע כנגד החלטת הנתבע לדחיית תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו ביום 14.6.11 בדרכו מעבודתו הביתה, ושהיא בגדר פגיעה בעבודה.

הנתבע כפר בעובדה כי התאונה אירעה לתובע בדרך מעבודתו לביתו, וכן טען כי לא הוכחו יחסי עובד - מעביד בין התובע לבין המעסיק, שהוא בנו, וכי מדובר, לכל היותר, בעזרה משפחתית.

2.לאחר שמיעת הראיות בתיק, סיכם התובע את טענותיו. הנתבע הודיע כי הוא משאיר את ההחלטה ביחס לתביעה, לשיקול דעת בית הדין.

3.במסגרת הראיות נשמעו בפנינו עדות התובע ועדות מנהל החשבונות של המעביד, מר גבי חיראללה.

המעביד, בנו של התובע, מסר תצהיר אולם לא התייצב לדיון.

4.עדותו של התובע באשר לעבודתו הסדירה בעסק של בנו עובר לקרות התאונה והן באשר להתרחשותה של התאונה בסיום עבודתו, בדרך הרגילה לביתו, עשו עלינו רושם מהימן.

5.עדות התובע נתמכה בעדות מנהל החשבונות אשר העיד כי ראה את התובע מס' פעמים עובד בעסק וכי התובע דווח כעובד העסק.

6.לנוכח התרשמותנו החיובית מעדויות התובע והעד מטעמו, ומשחזר בו למעשה הנתבע מעמדתו בדבר דחיית התביעה, התביעה מתקבלת.

התאונה מיום 14.6.11 בה נפגע התובע תוכר כתאונת עבודה כמשמעה בחוק.

הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה כחוק בהתאם לתעודות הרפואיות לנפגע עבודה שהמציא התובע.