החלטה 5775/14

1. לפניי בקשות לעיכוב ביצוע רכיבי המאסר והקנס, אשר הושתו על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן – סג"נ), בת"פ 46240-11-13, מיום 13.7.2014.

רקע

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, ובו ייוחסה למבקש עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בכתב האישום מסופר כי ביום 16.11.2013, בשעות הבוקר, המתינו המבקש ואחיו למתלונן, שהתקרב למקום בנסיעה. כאשר עצר המתלונן את הרכב, ובעודו חגור בחגורת הבטיחות, ניגש אליו המבקש והורה לאחיו "תתפוס אותו [את המתלונן] חזק כי אנחנו נהרוג אותו". אחיו של המבקש אחז במתלונן, והמבקש גרם לחתך באורך של כ-10 ס"מ בלחיו הימנית.

פסק דינו של בית משפט קמא

3. בהכרעת דין, מיום 25.3.2014, נאמר כי בשעת מעצרו של המבקש, הוא סיפר לחוקרים כי לפני מספר שנים המתלונן פצע אותו וגרם לו לצלקת בלחיו, ו"עכשיו גם הוא [המתלונן] ירגיש כמוהו [כמו המבקש]". בהמשך, טען המבקש כי לא התכוון לפצוע את המתלונן, אך חזר והשווה בין הפציעות ה"הדדיות", לכאורה, שנגרמו לו ולמתלונן. המתלונן נמנע מלהעיד בבית המשפט, בטענה כי הסכסוך נפתר לפי מנהג ערבי (עטווה וסולחה), והודעותיו במשטרה הוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

           בהכרעת הדין נקבע, כי המבקש תקף את המתלונן באמצעות סכין, ולא באמצעות שבר בקבוק. קביעה זו התבססה על חוות דעת רפואית; על כך שלא נמצאו שברי זכוכית בזירת האירוע; וכן על סמך קרעים שנגרמו לגג רכבו של המתלונן ולחגורת הבטיחות ברכב. עוד נקבע, כי הוכחה כוונתו של המבקש לגרום למתלונן חבלה זהה לזו שהמתלונן גרם למבקש בעבר, וכי המבקש תכנן את האירוע מראש והצטייד לשם כך בסכין. בהתאם לקביעות אלה, דחה בית המשפט את טענותיו של המבקש, לפיהן הוא תקף את המתלונן בתגובה אימפולסיבית להתגרות מצד המתלונן, או מתוך פחד מפני המתלונן. בהקשר זה צויין בהכרעת הדין, כי המתלונן הותקף בעודו יושב ברכב, כאשר הוא חגור בחגורת הבטיחות.

           על יסוד האמור, הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. לעומת זאת, נקבע כי חומר הראיות בתיק מותיר ספק בדבר אשמתו של אחיו של המבקש, והוא זוכה מחמת הספק.

4. ביום 13.7.2014, נגזר דינו של המבקש, והושתו עליו 5 שנות מאסר; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש עבירת אלימות מסוג פשע; וקנס בסך 10,000 ש"ח.

5. ביום 31.8.2014, הוגשה לבית משפט זה הודעת ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. ביום 24.9.2014, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס; ורק ביום 7.10.2014, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.