פסק דין 5250/08

השופט ח' מלצר:

           בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הרשמת (כתארה אז) השופטת ת' שרון נתנאל) ב-ת.א 219/07, שבגדרו קיבל בית המשפט הנכבד קמא את בקשת המשיבה (בש"א 20106/07) לדחיית התובענה שהגיש המערער על הסף מחמת התיישנות, מכוח הוראת סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב–1952 (להלן: חוק הנזיקים האזרחיים, או החוק).

           נפתח בהבאת דברי רקע קצרים.

העובדות הנוגעות לעניין

1. המערער, יליד שנת 1989, נפגע, על פי הנטען בתביעה, בתאריך 26.1.2003 (בהיותו כבן 14 שנים) פגיעת גוף בבטנו כתוצאה מירי שבוצע לעברו, בעת ששיחק עם ילדים נוספים בני גילו ליד בית הספר שבמקום מגוריו, הכפר סילת אלחארת'יה שבפאתי העיר ג'נין, מקום בו היתה פעילות של צה"ל. המערער טופל טיפול ראשוני על ידי רופא הכפר ולאחר מכן הועבר באמבולנס לבית החולים שבג'נין. הוא אושפז בבית חולים זה ובבתי חולים אחרים למשך תקופה של כשלושה חודשים.

2. בתאריך 20.03.2003 פנה הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לגורמים שונים בצה"ל ומסר להם פרטים על האירוע ועל הפגיעה במערער בהתאם לטענתו.

3. במאי 2005, כשנתיים לאחר האירוע, נערכה חקירת מצ"ח בנושא ונמשכה כשנתיים. במסגרת החקירה נמצאו יומני המבצעים מיום האירוע, ונגבו הודעות ממספר גדול של בעלי תפקידים בכוח צה"ל שפעל באזור ביום האירוע (ביניהם: המג"ד, הסמג"ד, מ"פ בגדוד, מ"מ המחלקה שפעלה בשטח) וכן מהתובע ומשלושה ממכריו, (שלטענתו היו עדים לאירוע). יחד עם זאת בתום החקירה לא התגלו ממצאים מהם ניתן היה לאשר את טענות התובע ולכן החקירה "נסגרה".

4. המערער סבל, לטענתו, מפצע פעור בבטנו, משברים בכל עצמות האגן, וכן משיתוק מלא ברגל ימין וחוסר במעי הגס. בסופם של הטיפולים הרפואיים השונים, ולאחר חודשים רבים של כאב וסבל – נותר המערער לטענתו משותק בפלג גופו הימני התחתון.