פסק דין 5146-09-09

התובעת טוענת כי במהלך עבודתה במשרד פגעה בה עגלה עמוסה ארגזים שגרמה לה שברים ונזק. הנתבעים טוענים כי התובעת נפלה ללא קשר לעגלה וכי ממילא לא נגרם לה נזק.

בחינת הראיות הביאה למסקנה כי יש לקבל את התביעה וכי לתובעת נגרמו נזקים, גם אם במידה פחותה משמעותית מן הנטען בתביעתה, שכן המעביד נהג בה באופן ראוי והוגן אחרי התאונה.

התובעת

1. התובעת, ילידת 18/5/63, כבת 51, עובדת כפקידה בחברת הריבוע הכחול (נתבעת 3 או המעביד) משנת 1986.

2. התובעת סובלת ממחלות רקע רבות (לא נפרטן מפאת צנעת הפרט) שגורמות לה מגבלות של ממש, כשעוד לפני התאונה נדרשה להיעזר בקביים לחלק מפעולותיה. בשל מגבלות אלו הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% ו-64% ניידות. לענייננו נאמר כי בין השאר סובלת התובעת ממחלה של פריכות עצמות (אוסטואוגנזיס) שכתוצאה ממנה היא מועדת לשברים בעצמותיה. עם זאת לטענת התובעת – שלא נסתרה – היא סבלה מן השברים בשנות בגרותה ומגיל עשרים לערך ועד לתאונה לא סבלה משברים.

3. התובעת עובדת אצל המעביד משנת 1986. תחילה כקופאית בסופר-מרקט, וב-1988 עברה, לבקשתה, לעבוד כפקידה באגף הכספים והחשבות של החברה. התובעת החזיקה במשרה זו עד לתאונה. לאחר התאונה עברה לעבוד בתפקיד זהה באגף הגזברות שם היא עובדת עד היום.

    

    

   התאונה

4. ב-31/10/05, בהיותה בעבודה, נפלה התובעת במסדרון וכתוצאה מכך נגרם לה שבר בעצם הירך. התובעת נדרשה לעבור ניתוח לתיקון השבר, כולל פלטה לאיחוי העצם, ומומחה מטעם בית-המשפט (פרופ' נחום הלפרין) העריך כי נגרמה החמרה של 15% מנכויותיה הקודמות בשל ההפרעה בפעולת הירך, וכי נותרה נכות אסטטית של 5% בשל הצלקות מהניתוח.

5. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התאונה ולסיבת נפילתה של התובעת התאונה. אין חולק כי בזמן התאונה עבר נתבע 1, מר חיון, שעבד כנהג עבור נתבעת 2, חברת גולף, במסדרון כשהוא דוחף עגלת סופר עמוסה קרטונים מלאים בתלושים. לטענת התובעת מר חיון פגע בה מאחור עם העגלה בעת שצעדה במסדרון והיא סבורה שהאחריות לתאונה היא על הנתבעים משום שאפשרו למר חיון לדחוף את העגלה ברשלנות ולא קיימו סביבת עבודה בטוחה. הנתבעים מכחישים שהעגלה פגעה בתובעת וטוענים שהתובעת נפלה ללא קשר לעגלה וכי היא האחראית לתאונה משום שעזבה את חדרה ללא קביים ונטלה סיכון בכך שיצאה מחדרה מבלי שבדקה אותו.

   הכרעה בשאלת נסיבות התאונה