פסק דין 4655/12

השופט ס' ג'ובראן:

           ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר צ' סגל והשופטים מ' י' הכהן וב' גרינברג) בתפ"ח 51489-01-11 מיום 30.4.2012, במסגרתם הורשע המערער פה אחד בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק) ובעבירת שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ונגזר עליו עונש של מאסר עולם. הערעור מופנה כלפי הרשעתו של המערער בעבירת הרצח.

רקע והליכים

כתב האישום

1. כתב האישום מיום 26.1.2011 (להלן: כתב האישום) מתאר כיצד בתחילת שנת 2011 התפתח עימות בין המנוחה והמערער, שהיה בן זוגה, במהלכו בעט בפניה וגרם לה לחבלות בהן. כמתואר בכתב האישום, מיד לאחר מכן, החליט המערער לרצוח את המנוחה ולשם כך נטל שני אזיקונים מפלסטיק, כרך אותם סביב צווארה וחנק אותה בכוונה לגרום למותה. כתוצאה מחניקה זו נפטרה המנוחה. בגין מעשים אלה הואשם המערער בעבירת הרצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין (להלן: עבירת הרצח). כתב האישום מפרט מעשים נוספים אשר בגינם הורשע המערער בעבירת שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, אולם הערעור אינו מופנה כלפי ההרשעה בעבירה זו ולכן לא אדון בהם.

2. בתשובת המערער לכתב האישום, אישר המערער את מרבית העובדות המפורטות בכתב האישום והעלה שתי טענות להגנתו: האחת, כי קונטר על ידי המנוחה בסמוך להריגתה, כמו גם בימים שקדמו לאירוע, בין באמצעות הקנטות מילוליות ובין באמצעות תקיפה פיזית ממש; השנייה, כי לא התכוון להרוג את המנוחה. לפיכך, טען בא כוחו של המערער כי אין להרשיעו בעבירת הרצח, אלא בעבירת ההריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.

בית המשפט המחוזי

3. ביום 30.3.2012 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער לאחר שמצא כי התקיימו כל רכיבי עבירת הרצח. בהתאם, בית המשפט גזר על המערער את עונש החובה הקבוע בחוק בעבירת הרצח של מאסר עולם.