פסק דין 4540/13

פסק דין  

 השופט י' עמית:

           עניינה של העתירה בבקשת העותרות להורות למשיבים לבטל את החלטה מס' 396 מיום 3.3.2013 של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: רשות החשמל או הרשות) לפיה הופחתו בכ-41% התעריפים שישולמו ליצרני חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בגודל בינוני, שטרם קיבלו אישור תעריף מותנה במועד קבלת ההחלטה, ולחלופין, לכלול הוראת מעבר בהחלטה.

רקע

1.        כחלק ממדיניות ממשלת ישראל לעודד הקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והפעלתם, נקבעו מכסות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, ובהן מכסה לייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית. ביום 28.12.2009 פרסמה הרשות הוראות הסדרה למתקני ייצור חשמל הגדולים מ-50 קילוואט, המתחברים לרשת החלוקה (להלן: מתקנים בינוניים או מתקנים). בעלי המתקנים אמורים לקבל תמורה עבור החשמל המיוצר על ידם, ואשר יירכש על ידי חברת החשמל (להלן: החברה) לתקופה של 20 שנה, בתעריף שנקבע על ידי הרשות. התעריף הינו "תעריף הזנה", דהיינו, תעריף שנקבע לכל יחידת אנרגיה אשר נרכשת מהמתקן על ידי רשות החשמל, ואשר בסופו של יום מגולמת בתעריף החשמל שמשלמים צרכני החשמל. בעלי המתקנים הבינוניים נדרשים לקבל רישיון מאת רשות החשמל, שבו נקבעת מכסת הייצור לכל יצרן והתעריף בו תרכוש החברה את החשמל המיוצר. ההסדרה על פי החלטה זו הוחלה עד למכסה ארצית של 300 מגוואט או עד סוף שנת 2017, לפי המוקדם. במסגרת ההסדרה, נקבע מתווה תעריפי יורד, כאשר התעריף ההתחלתי הועמד על 1.49 ₪ לקווט"ש, ונקבע כי התעריף יופחת בשיעור של 5% כל שנה, החל משנת 2012 ועד לשנת 2014, או לאחר הענקת אישורי תעריף לכמות מצטברת מסוימת.

           ההסדרה הינה תחרותית ומורכבת ממספר שלבים: כל יזם שפונה ועומד בתנאי הסף זכאי לקבל רישיון מותנה. בעל רישיון מותנה אשר עמד באבני הדרך הרלבנטיות הקבועות ברישיונו ובהסדרה, זכאי לקבל אישור תעריף מותנה אשר תקף ל-90 ימים או עד לסגירה פיננסית לפי המוקדם. ככל שלא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית בזמן הקצוב, מכסתו ואישור התעריף המותנה עוברים ליזם הבא בתור. אישור התעריף הקבוע ניתן במועד ההפעלה המסחרית.

2.        ביום 13.12.2011 החליטה הרשות להפחית את התעריפים למתקנים בינוניים. התעריף ההתחלתי הועמד על 1.09 ₪ לקוט"ש, ונקבע כי בשנת 2013 ובשנת 2014, או לאחר הענקת אישורי תעריף לכמות מצטברת מסוימת, התעריף יופחת בשיעור של 6% (להלן: ההפחתה הראשונה). במסגרת ההחלטה על ההפחתה הראשונה נכללה הוראת מעבר לפיה ההחלטה לא תחול על בעלי רישיונות מותנים שהגישו או יגישו בקשה לקבלת אישור תעריף מותנה עד ליום 31.12.2011, ובלבד שאלה עמדו בתנאים לקבלת אישור התעריף המבוקש במועד קבלת ההחלטה.

           ביום 29.3.2011, הגישו העותרות 1, 3 ו-4, עתירה הנסבה על העיכוב ועל אי החלת ההסדרים הרלבנטיים לגבי ייצור חשמל במתקנים קטנים ובינוניים באזור יהודה ושומרון (להלן: איו"ש). בעוד העתירה תלויה ועומדת, התקבלה ביום 17.7.2011 החלטת ממשלה על הקצאת 10% מהמכסה הארצית שנקבעה, קרי 30 מגוואט, למתקנים בינוניים שיוקמו באיו"ש. בפסק דינו של בית משפט זה מיום 1.11.2011 נדחתה העתירה ונקבע כי קצב התקדמות ההסדרה באיו"ש אינו מצדיק התערבות בית המשפט. אשר לעתירת העותרים כי תוקצה להם מכסה של 66 מגוואט, נפסק כי המחלוקת אינה בשלה להכרעה בשלב זה והצדדים יכולים לטעון בנושא בעתיד (בג"ץ 2470/11 יש"ע הירוקה נ' ראש הממשלה (1.11.2011) (להלן: עניין יש"ע הירוקה)).

           התקנות מכוחן ניתן להגיש בקשות לרישיון ייצור חשמל ורישיון מותנה באיו"ש הותקנו ביום 20.11.2011 (תקנות עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (ייצור חשמל באמצעות מערכת פוטו-וולטאית – מתקנים בינוניים) (יהודה והשומרון), התשע"ב-2011) (להלן: התקנות)). על פי התקנות, הסמכויות למתן הרישיונות הן בידי קמ"ט חשמל, ואילו אמות המידה למתן הרישיונות והתעריפים הן בסמכות הרשות. התמ"א שמכוחה ניתן להקים מתקנים פוטו-וולטאים באיו"ש אושרה ביום 1.11.2012.

3.        ביום 31.12.2012 פרסמה הרשות הודעה על שימוע לפני קבלת החלטה על הפחתה נוספת של התעריף, לתעריף בסיס של 57.2 אג' לקוט"ש. ביום 4.3.2013 הוחלט על ההפחתה המוצעת, הפחתה בשיעור של כ-41% (להלן: ההפחתה השנייה או ההפחתה).

           על החלטה זו נסבה העתירה שלפנינו.