פסק דין 4441/13

השופט ח' מלצר:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הנכבד (כב' השופטת ו' מרוז), שניתן במסגרת ת"פ 43335-06-11. לצד הגשת הערעור הגישה המערערת גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת עליה, עד להכרעה בערעור – וזו התקבלה, נוכח הסכמתה של המשיבה.

           להלן נביא את הנתונים הנדרשים להכרעה בערעור.

2. בכתב אישום מתוקן שהוגש כנגד המערערת לבית המשפט המחוזי הנכבד נטען כדלקמן:

           בתאריך 15.1.2009, בשעה 20:50 לערך, המערערת נהגה ברכבה בכביש 554 – שהינו דרך עירונית, דו-סטרית, בעלת שני נתיבים לכל כיוון עם שטח הפרה בנוי בין המסלולים – מכיוון כפר-סבא, כאשר היא נתונה תחת השפעת משקאות משכרים ששתתה קודם לנהיגתה (בבדיקת דגימת דם שניטלה ממנה בבית-חולים בסמוך לאחר התאונה נמצא כי ריכוז האלכוהול בדמה היה 99mg% –  כמעט פי שניים מריכוז האלכוהול הקבוע בתקנה 169א(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). אותה עת, נסע מולה, בנתיב הנגדי, רכב פרטי אחר, שבו ישבו, מלבד הנהג, עוד שני נוסעים נוספים. המערערת נהגה כאשר דעתה מוסחת מן הנהיגה. בהגיעה למקום מסוים בדרך, רכב שנסע לפניה עצר בפתאומיות. המערערת, אשר לא שמרה על מרחק מספיק ממנו, נאלצה לסטות ימינה וכשביקשה לחזור לנתיב השמאלי, הסיטה את ההגה שמאלה, עלתה על שטח ההפרדה הבנוי, המשיכה בנסיעתה על גבי הצמחייה שעל שטח ההפרדה, חצתה את שטח ההפרדה עד למסלול הנגדי והתנגשה חזיתית ברכב שנסע מולה (להלן: התאונה).

           כתוצאה מהתאונה נהרג אחד מנוסעי אותו רכב. הנהג ונוסע נוסף – נפצעו קשה מאוד. 

3. המערערת הורשעה, על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן הנ"ל, בעבירות של: הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וגרימת חבלה חמורה (2 עבירות), לפי סעיף 333 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 62(2)(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה), ביחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה.

           בגדרי הסדר הטיעון הוסכם כי המשיבה תעתור להטלת עונש מאסר בפועל של עד שנתיים וכן לעונשים נלווים נוספים, ואילו המערערת תוכל לטעון לעונש באופן חופשי ולבקש תסקיר שירות מבחן בעניינה.