פסק דין 3886/12

השופט ח' מלצר:

1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר שבע (כב' הנשיא, השופט י' אלון) מתאריך 07.03.2012 בתיק ע"מ 48572-03-11, במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את השגותיה של המערערת על החלטות המשיב: להטיל על המערערת כפל מס ערך מוסף לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ, או: החוק), לפסול את פנקסי-החשבונות שלה בהתאם לסעיף 77ב(ב) לחוק ולהשית עליה קנס מכח סעיף 95 לחוק מע"מ.

           אפתח בהבאת הנתונים הנדרשים להכרעה במקרה שלפנינו.

התשתית העובדתית

2. במסגרת הדו"חות התקופתיים שהמערערת הגישה לרשויות מס ערך מוסף בנוגע לשנים 2005 ו-2006 – היא ניכתה את מס התשומות שהיה כלול בשש חשבוניות (להלן: החשבוניות החשודות), שהוצאו לה על-ידי חברת מ.ע.ת.א בע"מ (להלן: מ.ע.ת.א), בסך כולל של כ-236,000 ש"ח. החשבוניות האמורות נשאו בחלקן חתימה של בעל המניות בחברת מ.ע.ת.א, מר מוחמד אבו זעילה (להלן: מוחמד) וחלקן היו חתומות ע"י מר מוסא חמיזה (להלן: מוסא), תושב הרש"פ, אשר איננו רשום כבעלים, או כנושא משרה בחברת מ.ע.ת.א ולשיטת המשיב גם לא החזיק יפוי-כוח כדין המקנה לו סמכות לפעול בשם מ.ע.ת.א ולהוציא חשבוניות בשמה.

3. הרקע לפרשה מקורו בחקירה שרשויות מס ערך מוסף ניהלו בקשר לעסקיה של מ.ע.ת.א. בעקבות החקירה התעורר אצל המשיב חשד שהחשבוניות שמ.ע.ת.א הוציאה למערערת – הוצאו שלא כדין. נוכח החשדות הנ"ל, חקרו רשויות מס ערך מוסף גורמים שונים, וביניהם את מנהלה של המערערת, מר עומר עשיבה (להלן: עומר) ואת אחיו, מר וואהל עשיבה (להלן: וואהל), אשר היה רשום כבעל המניות במערערת בתקופה אליה התייחסו החשבוניות החשודות. בתום החקירות הנ"ל הגיע המשיב למסקנה שהחשבוניות החשודות – לא שיקפו עסקאות אמיתיות בין המערערת לביןחברת מ.ע.ת.א, וקבע כי המערערת ניכתה מס תשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. נוכח קביעתו זו החליט המשיב לפסול את פנקסי החשבונות של המערערת לשנים 2006-2005 ולהטיל עליה את העיצומים שתוארו בפיסקה 1 שלעיל: תשלום כפל מס שצויין בחשבוניות (בסך כולל של כ-472,000 ש"ח) ותשלום קנס בגין ניהול פנקסי חשבונות בסטייה מהותית מהוראותחוק מע"מ (בסך של כ-102,700 ש"ח).

4. הגירסה שהמערערת הציגה בפני המשיב היתה כי מדובר בחשבוניות שהוצאו לה בגין עבודות שעשתה עבורה חברת מ.ע.ת.א כקבלן משנה במסגרת פרוייקט שהמערערת קיבלה על עצמה לבצעו בשנת 2005 בכביש 80 ובאזור אלהושלה – זאת מכוח הסכם שחתמה המערערת עם חברת פיקא תשתיות עבודות ופיתוח בע"מ (להלן: חברת פיקא). המערערת טענה בפני המשיב כי היא בדקה במשרדי מע"מ את אמינותה של מ.ע.ת.א קודם שהחלה לעבוד איתה וכי היא שילמה למ.ע.ת.א את כל הסכומים הנקובים בחשבוניות, אותן היא ביקשה לקזז כמס תשומות. בהקשר זה ציינה המערערת בפני המשיב כי היא עשתה כל שביכולתה על-מנת לוודא שחברת מ.ע.ת.א רשומה כדין, וכי שירות קבלנות המשנה שניתן לה – סופק בפועל על-ידי חברת מ.ע.ת.א. לשיטת המערערת – אם בפועל לא התקיימה זהות בין מספק השירות לבין מנפיק החשבוניות, הרי שמדובר בהטעיה, שהמערערת נפלה לה קורבן.

5. עמדת המשיב היתה כי המערערת ניכתה, במודע, מס תשומות שלא כדין וכי מנהלה ידע שהחשבוניות לא שיקפו עסקאות אמת בין המערערת לבין מ.ע.ת.א.