פסק דין 3782/14

 פסק דין           

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 7.5.2014 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם) בת"א 2455/08, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להתיר לו להמציא למומחה מטעם בית המשפט, בטרם ייתן את חוות דעתו, חלקים מפרוטוקול דיון שהתנהל בתביעת המבקש וכן תצהיר עדות ראשית של אחד העדים.

1.        המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל טיפול רפואי רשלני שניתן לו בבית חולים שבבעלות המשיבה (להלן: בית החולים). בין היתר נטען, כי חרף התסמינים עמם הגיע, בית החולים התעכב בהכנסת המבקש לניתוח להסרת לחץ מעמוד השדרה; כי המבקש לא נבדק כנדרש לאחר הניתוח ומשכך ההחמרה במצבו התגלתה רק בשלב מאוחר, וגם לאחר שהתגלתה ההחמרה התעכב בית החולים בהכנסתו לניתוח נוסף.

2.        לטענת המבקש, במהלך דיוני ההוכחות התבררה עובדה חדשה על מהלך הניתוח הראשון שעבר, אשר זכרה לא בא בגיליון הניתוח או בתיעוד רפואי אחר בעניינו. נאמר, כי במהלך חקירת הרופא המנתח (ביום 8.2.2012) התברר כי "במהלך הניתוח [המנתח] הסיט/הפעיל לחץ - על חוט השדרה של המבקש", אף שעל-פי עדות המומחה מטעם המשיבה, בנסיבות המקרה, הפעלת לחץ היא אסורה ומסוכנת ואף עשויה "להוות בפני עצמה את הסיבה לנזק שנגרם למבקש". המבקש ביקש לתקן את כתב תביעתו באופן שתיכלל בו התייחסות לאמור. בהחלטת השופט י' שפירא (שבפניו התנהל התיק עד לפרישתו) מיום 30.4.2012 נאמר, כי הוסכם שהמבקש יהיה רשאי להעלות טענותיו בעניין זה בסיכומיו והמשיבה לא תטען בתגובה להרחבת חזית.

3.        לאחר הגשת סיכומי הצדדים החליט בית משפט קמא (השופט מ' בר-עם) כי בנסיבות יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, ובהחלטה מיום 9.4.2014 הוחלט על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה הכירורגית (להלן:המומחה). ביום 30.4.2014 הגיש המבקש בקשה להמציא למומחה את עמודי הפרוטוקול בהם, לטענתו, מצויה "הודאת המנתח בדבר הסטת/הזזת חוט השדרה של התובע בעת הניתוח והפעלת לחץ עליו בעת הניתוח". כן ביקש המבקש להמציא למומחה את תצהיר העדות הראשית של הרופא אשר בדק את המבקש במיון ביום הניתוח הראשון (להלן: ד"ר דורון) וזאת מן הטעם שמסמך הבדיקה מיום זה נכתב בכתב יד שאינו קריא. המשיבה התנגדה לבקשה.

4.        בית משפט קמא דחה את הבקשה להמצאת מסמכים למומחה בקבעו כדלקמן:

"בנסיבות העניין, לאחר עיון ובחינת טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתיר לתובע [המבקש - צ.ז] בשלב זה של הדיון, להציג לפני המומחה את המסמכים המבוקשים ... בטרם ערך המומחה את חוות דעתו. עם זאת, לאחר השלמת חוות הדעת ניתן יהיה להציג למומחה, בגדר שאלות הבהרה (וככל שיהיה צורך - במהלך חקירתו הנגדית), חלקים רלוונטיים מהם ועל פי בקשה שתוגש".

           כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע, לפיה חוות הדעת של המומחה לא תוגש עד למתן החלטה בבקשה. בהחלטתי מיום 29.5.2014 הוריתי, כי המומחה מטעם בית משפט יימנע מבדיקת המבקש והגשת חוות דעתו עד להחלטה אחרת.

5.        לטענת המבקש לא היה מקום לדחות את בקשתו, שאינה אלא בקשה להעברת מידע רפואי מהותי שנדרש שיהיה בפני המומחה בטרם גיבוש חוות דעתו. המבקש מדגיש, כי הסיבה שמידע זה לא נכלל מלכתחילה בחומר הרפואי בעניינו היא מחדלה של המשיבה (או מי מטעמה), שכן הפעולה שננקטה במהלך הניתוח לא תועדה, כנדרש, בגיליונו הרפואי. לטענת המבקש גם אין די בקביעת בית משפט קמא כי ניתן יהיה להציג למומחה חלקים מהפרוטוקול לאחר גיבוש חוות הדעת, שכן הדעת נותנת שעלול להיות קושי לשנות את חוות הדעת בדיעבד. זאת ועוד, נטען כי אם בית משפט קמא מוכן להכיר באפשרות שלפרוטוקול עשויה להיות משמעות (ומכאן האפשרות להציגו למומחה לאחר שיגיש את חוות דעתו) אזי יש מקום להמציאו למומחה כבר בשלב זה. לעניין המצאת תצהיר העדות הראשית של ד"ר רונן טוען המבקש, כי אם מסמך זה לא יועבר לידיעת המומחה לא יהיה בידיו להתייחס לרישומי המיון, הרלבנטיים לענייננו, והכתובים בכתב יד בלתי קריא.

6.        המשיבה מתנגדת לבקשה. תחילה נטען, כי הבקשה עוסקת בנושא דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת וערכאת הערעור תטה להתערב בהחלטות בעניינים אלה רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בענייננו. עוד טוענת המשיבה, כי אין ממש בטענות המבקש בדבר חשיבות המידע המצוי בפרוטוקול שכן מדובר במידע תיאורטי גרידא מאחר שבמהלך חקירת המנתח נמנע בא כוח המבקש מלברר אם היה בפרקטיקה שננקטה בניתוח כדי להשפיע על מצבו של המבקש. עוד נאמר, שהמבקש מבקש להביא בפני המומחה 'חלקים נבחרים' בלבד מעדותו של המנתח. נטען, כי אף המשיבה סבורה שיש בחלק מפרוטוקולי הדיונים מידע רלבנטי לעבודת המומחה, אך היא נמנעת מלבקש את העברתם מאחר שמדובר במאות עמודים שעשויים להכביד על עבודתו. לעניין תצהיר העדות הראשית נטען, כי לאחר שהמבקש נבדק על-ידי ד"ר רונן הוא נבדק על-ידי רופא נוסף, שהגיע למסקנות שונות מאלה של ד"ר דורון, ועל כן אין מקום לבקש רק את העברת תצהיר העדות של ד"ר רונן, ומה גם שניתן להתגבר על הקושי בפענוח כתב היד באמצעות תדפיס מוסכם של הרישום.