פסק דין 3304/14

השופט צ' זילברטל: 

1.        ערעור על גזר דינו מיום 23.3.2014 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 43865-04-13 שניתן על-ידי כב' השופטת י' אמסטרדם. 

רקע

2.        על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 12.4.2013 בשעה 21:45 נהג המערער, יליד 1993, ברכב מסוג מאזדה בעיר יפו במהירות 65 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת על-פי חוק היא50 קמ"ש. באותה העת, בהמשך נתיב נסיעתו של המערער, חצו שני הולכי רגל, בני זוג, את הכביש. כאשר הגיע רכבו של המערער למקום בו חצו הולכי הרגל את הכביש פגעה חזית הרכב בשניהם בעוצמה רבה שהעיפה אותם על הכביש (להלן: התאונה). המערער נמלט מהמקום בנסיעה מהירה, כאשר הוא פוגע ברכב שנסע מולו בנתיב הנגדי, ולא עצר כדי לברר את מצבם של הולכי הרגל או להושיט להם עזרה. עוברי אורח הזעיקו את כוחות ההצלה אשר פינו את הולכי הרגל לבית חולים. כתוצאה מהתאונה נפצעו שני הולכי הרגל באורח קשה – בן הזוג אושפז במחלקת טיפול נמרץ לאחר שנשקפה סכנה לחייו, כאשר הוא סובל מדימום מוחי, המטומה בקרקפת, שברים בפנים ובגפיו ופגיעות בריאותיו. בת הזוג סבלה מחבלות קשות בחזה, ומשברים רבים בצווארה, בעמוד השדרה וברגלה הימנית. 

3.        המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירת הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) ובעבירת נהיגה מעבר למהירות המרבית המותרת לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 

4.        בגזר הדין התייחס בית המשפט המחוזי לתסקיר שהוכן אודות המערער, ממנו עלה כי המערער נטל אחריות למעשה והביע חרטה, נתונים שבגינם העריך שירות המבחן כי מצטמצם הסיכוי להישנות התנהגות פלילית מצדו. עוד נאמר, כי שירות המבחן המליץ כי עונשו של המערער ירוצה בדרך של עבודות שירות, בין היתר בשל גילו הצעיר וקיומו של ספק לגבי מידת יכולתו להשתלב במאסר בפועל. בית המשפט המחוזי עמד על החומרה הגלומה במעשה שביצע המערער, אף שהדגיש כי אין חולק שהמערער אינו אחראי לקרות התאונה. אשר למעשה עצמו הוסף, כי אף שהוא לא היה מתוכנן, נעברו בגדרו שתי עבירות וכן נגרם נזק גוף קשה ביותר לשני הולכי הרגל. לפיכך נקבע מתחם העונש ההולם לנסיבות המקרה בטווח שבין 15 ל-40 חודשי מאסר. בקביעת העונש בגבולות המתחם נשקלו גילו של המערער, העובדה כי הוא פנה לקבלת טיפול פסיכולוגי והבעת החרטה על המעשה. מאידך נאמר כי עברו של המערער בתחום עבירות התעבורה, הכולל 11 הרשעות קודמות לחובתו, מלמד כי יש להשית עליו עונש מרתיע. בסיכומם של דברים נגזרו על המערער העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על-תנאי כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירות דומות למשך שלוש שנים מתום תקופת שלילת רישיונו; שלילת רישיון לעשר שנים; ופיצוי לנפגעים בסך 20,000 ש"ח. עוד נקבע כי הרכב בו נהג המערער יחולט כאשר מחצית הסכום שיתקבל תועבר לקופת המדינה והיתרה לבני-הזוג שנפגעו.