פסק דין 2595/13

הנשיא א' גרוניס: 

1.        ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) מיום 8.4.2013 בפש"ר 1381/09 (להלן – ההחלטה). ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן – הפקודה או פקודת הביזיון), שהגיש המשיב 1, הנאמן על נכסי המערערת (להלן – הנאמן). בבקשה נטען כי המערערת, היא החייבת בהליך פשיטת רגל המתנהל נגדה, אינה משלמת לקופת פשיטת הרגל את הסכומים החודשיים אותם חויבה לשלם בהחלטות שיפוטיות קודמות. אחד הדיונים בבקשה לפי פקודת הביזיון נערך בבית בו מתגוררת המערערת, ובסיומו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור. בהחלטה נקבע כי אם המערערת לא תשלם סכום של 250,000 ש"ח לקופת פשיטת הרגל תוך ארבעה ימים, תיאסר היא למשך 60 ימים. בנוסף, נקבע כי המערערת תישא בשכר טרחת הנאמן ובהוצאות בסך 75,000 ש"ח.

           בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. ביום 11.4.2013 נתן בית משפט זה (השופט צ' זילברטל), במעמד צד אחד, צו עיכוב ביצוע ארעי. ביום 21.4.2013 עוכב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור.

רקע עובדתי וההליך בפני בית המשפט המחוזי

2.        נגד המערערת נפתח בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הליך פשיטת רגל לבקשת נושה. הליך פשיטת רגל זה מהווה מקור להתדיינויות רבות אף בפני בית משפט זה, רובן ככולן בשל השגות המערערת על החלטות שונות של בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל. כאן נעמוד בקצרה רק על האירועים וההליכים הנוגעים לענייננו.

           ביום 31.12.2009 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס. ביום 30.11.2011 הכריז בית משפט קמא על המערערת פושטת רגל, וקבע שעליה לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום של 15,000 ש"ח בכל חודש (להלן – צו התשלומים). כמו כן, מונה המשיב 1 לנאמן על נכסי המערערת. עו"ד יהונתן צברי, הוא הנושה שלבקשתו ניתן צו כינוס נגד המערערת, מונה גם הוא לנאמן, אולם בחלוף הזמן פסק עו"ד צברי מלשמש בתפקיד זה. ביום 9.9.2012 דחה בית משפט זה (הנשיא א' גרוניס, והשופטים ע' פוגלמן, וד' ברק-ארז) את הערעור על הכרזת המערערת פושטת רגל ועל צו התשלומים (ע"א 8875/11). זמן מה לאחר מכן ביקשה המערערת לבטל את פסק הדין שניתן ביום 9.9.2012 מחמת מרמה. ביום 13.1.2013 נדחתה בקשת המערערת, ופסק הדין נותר על כנו.

3.        ביום 3.1.2012, ולאחר שלא שולמו הסכומים הראשונים שנדרשה המערערת לשלם לפי צו התשלומים, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה על פי הפקודה, בטענה שהמערערת אינה מקיימת את צו התשלומים. הבקשה סומנה כבקשה 99 בתיק פשיטת הרגל המתנהל נגד המערערת (להלן – בקשת הביזיון). דיון בבקשת הביזיון נקבע ליום 16.10.2012. הדיון נדחה בשל בקשת פסלות שופט שהגישה המערערת כשלושה חודשים לפני כן. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסלות, וערעור שהגישה המערערת לבית משפט זה על החלטתו נדחה ביום 13.1.2013 (ע"א 6394/12, השופט ס' ג'ובראן).

           משלא התקיים הדיון בבקשת הביזיון במועד המקורי, נקבעו דיונים נוספים. תחילה, נקבע דיון ליום 6.3.2013. המערערת לא התייצבה לדיון, ובא כוחה הציג תעודה רפואית המסבירה את היעדרותה. לפי התעודה הרפואית, סבלה המערערת מכאבים בחזה. אי לכך, נדחה מועד הדיון ליום 12.3.2013. אף לדיון זה לא התייצבה המערערת, תוך שהמציאה תעודה רפואית אחרת. בתום הדיון שנערך ביום 12.3.2013 קבע בית משפט קמא, שלא בנוכחות המערערת, כי אם היא לא תשלם תוך חמישה ימים את חוב הפיגורים שצברה בסך 250,000 ש"ח, היא תיאסר למשך 60 ימים. המערערת ערערה על ההחלטה מיום 12.3.2013 לבית משפט זה. הערעור התקבל ביום 21.3.2013 (ע"פ 2006/13, השופטים ס' ג'ובראן, נ' הנדל וא' שהם), מן הטעם שבית משפט קמא לא היה מוסמך להטיל סנקציה של מאסר מכוח פקודת הביזיון בלא שהמערערת תהיה נוכחת בדיון. אי לכך, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיקיים דיון בנוכחות המערערת. יצוין, כי המותב שישב בערעור לא הביע כל עמדה לגוף ההחלטה של בית המשפט המחוזי.

           לאחר שהוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, נקבע דיון בבקשת הביזיון ליום 2.4.2013. בתחילת הדיון ביום 2.4.2013 ביקש בא כוחה של המערערת שבית המשפט יפסול עצמו (נראה שבקשת פסלות בכתב הוגשה מספר ימים לפני כן). כזכור, זו בקשתה השנייה של המערערת לפסלות השופטת שדנה בעניינה. בית המשפט המחוזי קבע כי בכוונתו להכריע בבקשת הפסלות "בהקדם". מכל מקום, אף לדיון ביום 2.4.2013, כמו לקודמיו, לא הופיעה המערערת. כדי להצדיק את אי-התייצבותה, המציאה המערערת תעודה רפואית מיום 1.4.2013, בחתימתו של ד"ר צבי לוין. נוכח היעדרותה של המערערת, נדחה מועד הדיון פעם נוספת, ליום 8.4.2013. לדיון ביום 8.4.2013 זומן, לבקשת הנאמן, גם ד"ר צבי לוין, וזאת בשל פגמים לכאורה שנמצאו בתעודה הרפואית החתומה על ידו. יצוין, כי תעודה רפואית זו שימשה את המערערת גם לקבלת פטור מהתייצבות לדיון בהליך אחר שהיא מנהלת, אשר נקבע ליום 3.4.2013 לפני בית משפט זה.