פסק דין 24/02

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוט דרום שניתן בתיק דר91/01/ (רס"ן אבינועם הדר - שופט) ביום 05/02/2002. הערעור (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

המשיב הורשע בבית הדין קמא בעבירה של נהיגה במהירות העולה ב47- קמ"ש מעל המותר באותו קטע דרך.

בית הדין הביא בחשבון שיקוליו כי המשיב שוחרר מצה"ל ורשיון הנהיגה דרוש לו לצורך פרנסתו ומחיית בני משפחתו במצבם הכלכלי הקשה. בית הדין האזין ברוב קשב לטיעוניו של המשיב כי אם יפסל מהחזיק רשיון נהיגה כי אז ישבר מטה לחמו, ומעבידו שרק החל להעסיקו בנהיגה יפטרו מעבודתו.

התצ"ר סבור ובצדק כי אי השתת עונש של פסילה בפועל במקרה של עבירת מהירות כה חמורה אינו ראוי ויש להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא.

אין לי צורך להכביר מילים על חומרתה של עבירה זו, וכבר אמרנו בבית הדין הזה, שלמצער, במקרים שבהם המהירות שבה נהג הנאשם עולה על זו שצויינה בתוספת השנייה כגבול המהירות שבה לא ישית בית הדין עונש של פסילה כעונש חובה – באותם מקרים יש לבטא את חומרת המעשה ואת המדיניות העונשית הנכונה בפסילה בפועל שתפגע אפילו בפרנסתו של אותו אדם ותלמדו לקח כשם שתלמד אחרים את הלקח לבל ינהגו במהירות כה מופרזת.

הפסיקה שהגישו שני הצדדים מתייחסת לעבירות של נהיגה מופרזת. אולם, המקרה שלפני הוא חמור כפליים מכיוון שעבירת המהירות של 47 קמ"ש מעל המותר התייחסה לדרך עירונית באותו קטע דרך מותרת מהירות של 50 קמ"ש ואילו המשיב נהג במהירות כמעט כפולה מהמהירות המותרת בדרך האמורה (97 קמ"ש).

הנה כי כן, עם כל ההתחשבות שהתחשב בית הדין קמא ועם כל הרצון של בית דין זה לסייע למי שהחל את דרכו בשוק העבודה ואמנם עלול להיפגע עקב פסילה, אינני רואה כיצד בית הדין הזה יסכין עם מצב של עונש שאין בו כדי לבטא חומרה מיוחדת. אכן, לפני בית הדין לערעורים באו מקרים לכאן ולכאן בשעה שניתן להתחשב במצב תוך כדי ביטוי חומרת העבירה, עשה זאת בית הדין תוך איזון בעונשים השונים שהושתו על הנאשם. במקרה דנן, הוצג לפני אישור ממעבידו הנוכחי של המשיב לפיו אם רשיונו של המשיב יפסל הרי המעסיק אינו יכול להעסיקו עוד וייאלץ לפטרו. אני מקווה שלא כך הדבר וכי תמצא דרך להעסיקו גם אם בית הדין הזה יראה לפסול אותו לתקופה זו או אחרת.

אחרי ששקלתי כל אלה, נראה לי לקבל את הערעור במובן זה שהמשיב יפסל מהחזיק רשיון נהיגה צבאי ואזרחי פסילה של ממש, לתקופה של חודש אחד.

יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.