פסק-דין 212/14, 214/14 - א'

השופט י' דנציגר:

           לפנינו ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט י' שפסר) בת"פ 56217-11-12 מיום 27.11.2013, בו הושתו על המערערים - אשר הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בלא הסכמה לעניין העונש, בעבירת שוד מזויין בצוותא לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) - העונשים הבאים: על המערער בע"פ 212/14 (להלן: יעקב) הושתו 40 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלה של מאסרים מותנים משני תיקים קודמים, חלקם במצטבר, כך שסך תקופת המאסר לריצוי בפועל הינה 48 חודשים שמניינם מיום מעצרו וכן 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סימן ג' לפרק י"א לחוק העונשין. על המערער בע"פ 214/14 (להלן: דסלין) הושתו 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סימן ג' לפרק י"א לחוק העונשין.

העובדות לפי כתב האישום המתוקן

1.        עובר ליום 20.11.2012 לאחר השעה 02:00 לפנות בוקר, הגיעו המערערים לתחנת דלק בראשון לציון כשיעקב נושא על גופו אלה מתקפלת. השניים נכנסו לחנות תחנת הדלק כשראשם מכוסה בקפוצ'ון ופנו אל המתלונן - המתדלק ששהה באותה עת בחנות - וצעקו לעברו "זה שוד, תביא את כל הכסף". המתלונן סבר כי המערערים מתבדחים והתעכב במילוי דרישתם. אז הוציא יעקב את האלה וחבט באמצעותה בראשו של המתלונן. בהמשך איימו המערערים על המתלונן בשנית, בעוד יעקב מכה בו ברגליו באמצעות האלה במטרה לזרזו לפתוח את הקופה. בהמשך, בחפשו כספת שסבר שמצויה בחנות, המשיך יעקב לאיים על המתלונן לבל יסתיר ממנו מידע. לאחר שהמתלונן סיים לרוקן את הכסף מהקופה דרשו ממנו המערערים כי ייתן להם סיגריות שהיו על מתקן בחנות. המתלונן החל מרוקן את הסיגריות לתוך שקית ולאחר מכן החל גם דסלין לרוקן את הסיגריות לשקיות. באותה עת המשיך יעקב לחפש את הכספת ואיים על המתלונן שיזדרז - הן מילולית והן באמצעות האלה. לבסוף פנו המערערים לצאת מהחנות כשבאמתחתם שקית ובה 772 ש"ח וכן שקית ובה 131 קופסאות סיגריות חדשות מסוגים שונים. לאחר שיצאו המערערים מן החנות חזר יעקב על עקבותיו ואיים על המתלונן שאם יתקשר למשטרה הם יחזרו להכותו. לאחר מכן נמלטו השניים מהמקום.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של דסלין

2.        בהתאם למוסכם בין הצדדים בהסדר הטיעון, נתבקש תסקיר שירות מבחן בעניינו של דסלין. מתסקיר זה עלה כי דסלין, בן 25, הוא יליד אתיופיה אשר עלה ארצה עם משפחתו בגיל שש. צויין כי מצבה הכלכלי של משפחתו ומצבו שלו מורכב וקשה. עוד צויין כי דסלין סיים 12 שנות לימוד אך לא גוייס לצה"ל עקב מעורבות פלילית. שירות המבחן התרשם כי התייחסותו לעבירה מצומצמת, כי הוא היה נתון להשפעת אלכוהול במהלך האירוע, וכי חרטתו וכן האמפטיה שהביע לפגיעה במתלונן ולנזק שגרם היו מוגבלות. כן התרשם שירות המבחן כי דסלין ממוקד בעצמו ובצרכיו ומונָע מהתנהגות אנטי סוציאלית ומדחפים תוקפניים. להערכת שירות המבחן קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות אלימה מצידו בעתיד. לאור האמור ובהעדר מודעות מספקת לבעיותיו והעדר מוטיבציה להליך טיפולי, נמנע שירות המבחן מליתן המלצה טיפולית בעניינו של דסלין והמליץ על הטלת עונש מוחשי במסגרת סגורה.

גזר הדין

3.        בטיעוניה לעונש הדגישה המשיבה את חומרת נסיבות ביצוע העבירה ועתרה להעניש את המערערים בחומרה יתרה. המשיבה הדגישה בטיעוניה את תכנון העבירה מראש ואת ביצוע העבירה בצוותא תוך שימוש בנשק קר והפעלת אלימות ואיומים כלפי המתלונן אשר שהה בתחנה בלילה ובגפו, ותוך פגיעה בבטחון הציבור ובקניינו. לגרסת המשיבה, מתחם הענישה הראוי צריך היה לעמוד על בין שלוש לשש שנות מאסר כשעל יעקב יש להשית עונש ברף העליון של המתחם ועל דסלין עונש שימוקם באמצע המתחם. כן עתרה המשיבה להשית על השניים מרכיבי ענישה נוספים - מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

4.        בטיעוניו לעונש טען בא כוחו של יעקב כי מתחם העונש הראוי בעניינו צריך לנוע בין 12 ל-20 חודשי מאסר בפועל. הוא הסביר כי העבירה בוצעה ללא תכנון מוקדם וציין כי חרף העובדה לפיה חלקו של יעקב בביצוע העבירה "מעט גבוה יותר", עדיין אין לדעת מי מבין השנים השפיע על מי. עוד נטען כי הסחורה שנגנבה מהחנות נתפסה והוחזרה כולה וכן כי לא נגרם נזק למתלונן, שלא נזקק לטיפול רפואי כלשהו. הודגש כי יעקב הודה בביצוע העבירה קודם לתחילת שמיעת הראיות, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי. אמו ודודתו של יעקב העידו מטעמו וציינו את נסיבות חייו הקשות.