פסק דין 17752-07-10

פסק דין 

1.לפני תביעה לפסיקת פיצויים בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לתובעים כתוצאה מטיפול רפואי שניתן לתובע מס' 1 (יקרא להלן: "התובע"), על ידי הנתבע.

בעלי הדין וטיעוניהם:

2.התובע, יליד 1974, סבל עוד מצעירותו מהשמנת יתר.

בנוסף להשמנת היתר ממנה סבל התובע כאמור, וכתוצאה ממנה, התובע סבל מקוצר נשימה ומסכרת ובעצת רופאו המטפל קיבל את ההחלטה לבצע ניתוח לקיצור קיבה.

בטרם נקבע המועד לעריכת הניתוח, התובע נפגש עם מנהל המחלקה הכירורגית אצל הנתבע, ד"ר גרון נסים, וזה האחרון סיפר לו על הניתוח אותו הוא עתיד לעבור. לטענת התובע, במהלך הסבריו הנ"ל, ציין ד"ר גרון באוזני התובע כי מדובר בניתוח פשוט האורך כשעה לערך והמבוצע כדבר שבשגרה אצל הנתבע. עוד הסביר ד"ר גרון לתובע, לטענתו של זה, כי הניתוח נטול סיכונים או סיבוכים משמעותיים וכי הסיבוכים העלולים להיגרם בעטיו מתמצים בחום גבוה או דליפה מחיבור הצינורות המוחדרים לבטן במהלך הניתוח. עוד הסביר ד"ר גרון לתובע כי ב- 99% מן הניתוחים מן הסוג האמור אין סיבוכים כלל.

נוכח הסבריו הנ"ל של ד"ר גרון, נתן התובע הסכמתו לביצוע הניתוח ובהתאם לכך, ביום 2.9.08, לאחר שעבר את בדיקות ההתאמה הדרושות, אושפז התובע אצל הנתבע לצורך ביצוע הניתוח, בבוקר היום שלמחרת מועד האשפוז. הניתוח תוכנן לשעות הבוקר ובשעה 09:30 הוכנס התובע לחדר הניתוח ובחלוף כשעה הוא הורדם. מאז, חלפו להן כ-12 שעות תמימות עד להתעוררותו, כאשר בכל אותה העת אמו, התובעת מס' 2, המתינה לו בדאגה רבה מחוצה לחדר הניתוח.

רק בבוקר שלאחר מועד הניתוח ובמהלך ביקור של צוות רופאים שנערך במחלקה בה אושפז התובע, גילה האחרון לתדהמתו כי במהלך הניתוח שבוצע בו יום קודם לכן, נשכחה מחט בבטנו.

לטענת התובע, לעובדה כי המחט נשכחה בבטנו עד להוצאתה, בניתוח נוסף שנערך לצורך כך, השלכה ישירה על משך אשפוזו, החלמתו ומצבו הרפואי שלאחר הניתוח. בכלל זאת, טען התובע, בעוד שבניתוח רגיל של קיצור קיבה נמשך האשפוז מהלך של יומיים בלבד, נאלץ התובע להתאשפז בבית החולים משך תקופה ארוכה בהרבה וליתר דיוק משך 15 ימים. בנוסף, ובעוד שניתוח רגיל, מן הסוג האמור, אמור היה להותיר בגופו של המנותח צלקות קטנות בארבע נקודות בצדי גופו, הרי שהניתוח להוצאת המחט הותיר במרכז בטנו של התובע צלקת באורך של כ- 10.5 ס"מ. בנוסף, טען התובע, כי כתוצאה מן הניתוח שעבר להוצאת המחט, הוא סבל מכאבים עצומים בבטנו ובכלל זאת קשיים וכאבים בעת הטלת שתן, הפרשות וכאבים בטבור, וכאבים בעת שכיבה על הבטן. בנוסף, מנוע התובע היום מלהרים משקלים והזמן שנדרש לתובע לצורך החלמה התארך באופן משמעותי.

במשך כל התקופה שעד להחלמתו נאלצה אם התובע, התובעת מס' 2 (תיקרא להלן: "התובעת"),, לסעוד את בנה התובע ובכלל זאת נאלצה זו לקלחו. בגין העזרה שניתנה על ידה לבנה התובע ובגין עוגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לה, החל ממהלך הניתוח עצמו, בעת שהמתינה בדאגה מחוץ לחדר הניתוח במשך כל שעות הניתוח שהלכו והתארכו, ועד להחלמתו של התובע מהניתוח המורחב, עתרה התובעת לפסיקת פיצויים בעבורה בנפרד.

3.הנתבע, בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, טען כי מדובר בתביעה משוללת בסיס בהיות כל הנזקים הנטענים, במידה וישנם, הם תוצאה של מצב בריאותו של התובע עובר לאירועים נשוא כתב התביעה וללא קשר אליהם. בעניין זה נטען על ידי הנתבע, כי התובע ידוע כסובל מסוכרת לא מאוזנת, מהשמנת יתר, מאסטמה ומיתר שומנים בדם. בנוסף, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות וזאת אף בשל העובדה כי לא צורפה לה חוות רפואית כדרישת הדין.