פסק דין 1598/13

פסק דין  

השופט צ' זילברטל:

1.        ערעור על גזר דינו מיום 17.1.2013 של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי, ת"פ 10373-01-12). המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ונגזרו עליו העונשים הבאים: שש וחצי שנות מאסר בפועל; הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים אשר מחציתו ירוצה בחופף למאסר ומחציתו במצטבר לו; שלוש שנות מאסר על תנאי, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור בפרק זמן זה עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים; וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח או מאה ימי מאסר תמורתו. 

רקע

2.        המערער, יליד 1969, תושב הפזורה הבדואית בדרום ואב לתשעה ילדים. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בסמוך ליום 21.12.2011 סיכם המערער עם סוכן משטרתי סמוי כי ימכור לו קילוגרם אחד של סם מסוג קוקאין תמורת 320,000 ש"ח (להלן: העסקה). עוד סוכם בין השניים כי מקום ביצוע העסקה יהיה בתחנת דלק ליד צומת מגידו (להלן: תחנת הדלק). ביום 21.12.2011 בשעה 20:00 לערך, הגיעו המערער ושני נאשמים נוספים, בשני כלי רכב נפרדים, אל תחנת הדלק. באותה עת נכחו במקום הסוכן המשטרתי ושני סוכנים סמויים אשר הוצגו כשותפיו לעסקה. אחד הסוכנים העביר למערער תיק המכיל 200,000 ש"ח, ובתמורה הועבר הסם לידי הסוכנים. עם השלמת העסקה נעצרו המערער ושני הנאשמים האחרים. המערער הודה בעובדות המתוארות וביום 15.11.2012 הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה), ושל החזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) לפקודה. בתוך כך הסכימו הצדדים כי לעניין העונש הם יוכלו לטעון באופן חופשי. 

3.        בגזר הדין צוין כי טווח הענישה הנהוג בעבירות סחר בסמים הוא רחב, ותלוי בין היתר בסוג ובכמות הסם, בתדירות העיסוק בסחר, בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיו של העבריין. עם זאת הובהר בגזר הדין כי: "כאשר עסקינן ביבוא או בהפצה של כמויות גדולות של סם, קבע בית המשפט העליון לא אחת, כי ראוי לגזור על המורשעים ענישה מחמירה ומרתיעה, הקרובה אל העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, וכי שיקוליו האישיים של הנאשם נסוגים מפני שיקולי הנזק הכבד שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו". אשר לנסיבות המקרה הנוכחי נאמר, כי המערער תכנן, יזם וביצע עסקת מכר סמים בכמות שעתידה הייתה להפיק אלפי מנות סם לשימוש. בנוסף הודגש, כי תפקידו של המערער בביצוע העבירה היה מרכזי ביותר, כאשר הוא שהנהיג והפעיל את שני הנאשמים האחרים, שחלקם בפרשה היה פחות בהרבה (ועל כן אין לעונשים שנגזרו עליהם משמעות בהקשר של בחינת עונשו של המערער). נוכח האמור קבע בית המשפט המחוזי את מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה בטווח שבין 8-6 שנות מאסר בפועל. אשר לקביעת העונש בגבולות המתחם, נאמר, כי יש לתת משקל לנסיבות לקולא שאינן קשורות בעבירה עצמה ביניהן גילו של המערער והיותו אב לתשעה ילדים, הודאתו במיוחס לו והבעת החרטה מצדו. מנגד צוינו כשיקולים לחומרה עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בעבירות סמים, וכן עצם העובדה שהעבירות דנן בוצעו על-ידו כאשר היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי. בשקלול האמור נקבע העונש כמפורט לעיל.

טענות הצדדים

4.        המערער משיג על חומרת העונש, כאשר עיקר טענותיו מופנה כלפי המשקל שניתן בגזר הדין לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. כך למשל, המערער סבור כי לא ניתן די משקל להודאתו בעובדות כתב האישום ולכך שחסך בעדותם של הסוכנים הסמויים. באותו אופן, לשיטתו היה מקום ליתן משקל רב יותר להבעת החרטה ונטילת האחריות מצדו, כמו גם לגילו המבוגר והיותו אב לתשעה ילדים. בצד זאת טוען המערער כי יש מקום להתחשב בכך שהוא ביצע את המעשים על רקע מצב כלכלי קשה. כן נטען, כי העונש שהושת עליו חמור ביחס למקרים דומים שנדונו בפני בית משפט זה. בדיון שנערך לפנינו שב בא-כוח המערער על עיקרי הדברים, ובנוסף הגיש מסמך מטעם שירות בתי הסוהר בו נכתב כי המערער משתף פעולה עם גורמי הטיפול ואף השתתף במספר קבוצות טיפוליות בין כתלי הכלא. מנגד טען בא-כוח המשיבה, כי בשים לב לחומרת המעשים העונש הוא הולם ואף נוטה מעט לקולא. לפיכך ביקשה המשיבה לדחות את הערעור. 

דיון והכרעה

5.        בפרשה קודמת ציין השופט א' לוי ביחס למערער דנן כי: