פסק דין 143/02

פ ס ק - די ן

המערער, רס"ן אלכסנדר פלדהון, הורשע על פי הודייתו בעבירה על תקנה 54 (א) (1) לתקנות התעבורה, בשל נהיגה במהירות של 103 קמ"ש – 23 קמ"ש מעל המותר באותו קטע דרך. בית הדין קמא, הטיל על המערער חודש אחד של פסילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי, וקנס 350 ש"ח.

המערער סבור כי העונש של הפסילה בפועל שהושת עליו, הוא חמור ובכל מקרה בשל תפקידו והמטלות המוטלות עליו, כעולה ממכתבו של אל"ם כרמי שצורף לתיק הערעור בבית דין זה, ניתן ליחד את הפסילה בפועל, לנהיגת רכב אזרחי בלבד.

גם אם העונש שהוטל על המערער בנסיבות העניין אינו קל, הרי שאין מקום להתערב בו. בעבירת מהירות, גם אם מדובר ברף הנמוך של המהירות העולה על המהירות המותרת, יש מקום בהצדקה, בנסיבות העניין, להטיל פסילה בפועל. אמת, נכון שהמחוקק הוציא עבירה זו לגבי דרכים בין עירוניות, כאשר המהירות החריגה אינה עולה על 30 קמ"ש מגדר העבירות שבתוספת, כך שאין חובת פסילה בנסיבות העניין, הרי בתי המשפט ובכלל זה בתי הדין הצבאיים, ובמיוחד בתי הדין הצבאיים, ישקלו את נסיבות המקרה, וכאשר יוטל עונש של פסילה בפועל לתקופה סבירה לא יתערב בית הדין לערעורים.

ההתערבות של בית הדין הזה סבה סביב האפשרות ליחד את הפסילה לנהיגת רכב אזרחי בלבד, בשים לב, לאמור במכתבו של אל"מ כרמי. יש להצטער על כך שמכתב זה בא אחרי שבית הדין קמא גזר את דינו של המערער. אפשר, שבית הדין קמא היה מתחשב בכך, ואפשר שגם בית דין זה לא היה מתערב.

הדברים האמורים במכתב, חוזרים ונשנים בבית דין זה, וניתן לומר גם בבתי הדין קמא. על כך עמדתי, בהזדמנות קודמת (ע"ת29/02/), זה לא מכבר, כי הנימוק של פגיעה ביחידה עקב פסילת רשיונו של מי שממלא תפקיד חשוב, יהיה אשר יהיה בצבא שבו הוא זקוק לרשיון נהיגה לנהיגת רכב ולא על ידי נהג אחר – אינם מעניינם של בתי הדין לתעבורה ובית דין זה. אם צורכי היחידה מחייבים הסעתו של הנאשם לצורך מילוי תפקידו יעשו סידורים מתאימים לכך.

כל זאת אמרנו גם אם יש מקרים שבהם יתחשבו בתי הדין ויקבעו ייחוד של הפסילה לרשיון מסויים. סימוכין לכך מצינו בסעיף 41 א לפקודת התעבורה הקובע את הכלל כי הפסילה לא תחול על רשיון הנהיגה הצבאי, אלא אם בית המשפט החליט לפסול אותו אדם מלנהוג גם ברכב צבאי, וזאת למעט אותן עבירות שנמנו בסעיף 41 א לפקודת התעבורה. לשון אחרת, יש צורך בנימוקים לעניין זה באם בית הדין ראה לפסול את רשיון הנהיגה הצבאי, הרי נימוקיו עמו, כאשר הנימוקים עולים מנסיבות המקרה עצמו. עיון במכתבו של אל"מ כרמי מעלה אפשרות להתחשב בעניין זה. התביעה איננה תמימת דעים בעניין זה, ונטיית לבי היא בדרך כלל לא להיעתר לייחוד הפסילה או לצמצומה לרשיון מסוג מסויים. עם זאת, ראיתי להתחשב בעניין זה ואני קובע כי הפסילה בפועל תשאר בעינה אך היא תיוחד לנהיגת רכב אזרחי בלבד. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. משמעות הדבר, כי הפסילה שהטיל בית הדין קמא לא תחול על נהיגת רכב צבאי, ועל רשיון הנהיגה הצבאי.

ניתנה והודעה היום, כ"ד חשון תשס"ג, 30 באוקטובר 2002, בפומבי ובמעמד הצדדים.

________________________

אל"ם עזרא קמא - שופט

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור

רס"ן ציון סלמנזדה

תאריך: ______________________ ק. בית הדין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: