פסק-דין 138/02

פ ס ק - ד י ן

המשיב הורשע, בעבירה על תקנה 51 לתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה שעניינם נהיגת רכב נוסעים-צבאי שלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך.

כתוצאה מכך, איבד המשיב את השליטה המוחלטת ברכב תוך שהוא נוהג בכביש רטוב ובמהירות בלתי סבירה, כאמור, סטה לשול הדרך, התהפך אל תוך תעלה לאחר שפגע בחבית. התוצאה היא נזק שהוערך בסכום העולה על 40,000 ש"ח.

בית הדין קמא הביא בחשבון השיקולים כי רשיונו הצבאי של המשיב נפסל למשך חודשיים, כאשר תקופת ההתלייה הפיקודית מצטרפת לתקופת התלייה מנהלית בת חודש אחד והיה בית הדין קמא מוכן לראות בשלילת הרשיון הצבאי, כדבריו "עונש פסילה בפועל כמתחייב בחוק".

סבורני כי שגגה נפלה בידיו של בית הדין קמא, שאם רצה כי הפסילה המנהלית תהיה פסילה בפועל הרי היה עליו לפסול את המשיב, פסילה ממש ולהפחית מתקופת הפסילה את הפסילה המנהלית. בעוד זאת, פסילת רשיון נהיגה צבאי אינה ממצה את הוראות הדין במלואו שהרי אין היא באה במקום פסילת הרשיון האזרחי. ואף זאת, מבחינת הדין היתה חובה לפסול את הרשיון האזרחי, ואם רצה בית הדין קמא, להיטיב עם המשיב בשל הנימוקים שציין הרי ההטבה היתה צריכה להתייחס אך לרשיון הצבאי.

אחרי ששמעתי את טענות הצדדים, ושמעתי גם את המשיב עצמו, שכל מעיניו נתונים לדאגתו למילוי התפקיד הכרוך לעיתים גם בנהיגה, אני מקבל את ערעור התביעה ומטיל על המשיב פסילה של רשיון נהיגה צבאי ואזרחי לתקופה של שלושה חודשים. מתוך תקופת הפסילה של הרשיון הצבאי, תנוכה תקופת הפסילה המנהלית על פי צו ההתניה של 30 יום. לגבי, יתרת התקופה של הפסילה של הרשיון הצבאי, יותר למשיב לנהוג רכב צבאי לצרכי תפקיד בלבד.

יתר חלקי גזר הדין יוותרו בעינם.

ניתן והודע היום, כ' טבת תשס"ג, 25 בדצמבר 2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

______________________

אל"ם עזרא קמא - שופט

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור

רס"ן ציון סלמנזדה