פסק-דין 138/01

פ ס ק - ד י ן

1. המשיב הורשע בבית הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוט חיל האוויר בעבירה של נסיעה אחורנית עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. על המשיב הוטל קנס של 150 ש"ח, וכן חודש פסילה של רנצ"א על תנאי למשך שנתיים. הערעור מופנה כלפי קולת העונש.

2. באת כוח המערער טענה שהערכאה הדיונית לא פרטה מדוע החליטה לסטות מהוראה בסעיף 38(2) לפקודת התעבורה, ולא נימקה מדוע החליטה לסטות מעונש המינימום הקבוע בסעיף זה. יתרה מזו, מדובר ברכב כבד מסוג ריאו, והמשיב לא נקט אמצעי זהירות בעת שנסע אחורנית למרות שיכל לעשות כן.

3. בא כוח המשיב טען שאין מקום להחמיר עם המשיב משום שהוא קיבל פסילה מנהלית של 30 יום. כמו כן, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב שהיה חייל בודד, משום שהוא איננו מתגורר עם הוריו וכי לאחרונה החל לעבוד כנהג והטלת עונש פסילה בפועל עלולה לשבור את מטה לחמו. לחילופין ביקש בא כוח המשיב להחמיר בעונש הקנס שהוטל על המשיב וכן בעונש הפסילה על תנאי שהוטלה עליו.

4. דין הערעור להתקבל בחלקו. הכלל הוא שאין ערכאת ערעור מתערבת בענישה שבגזר הדין של הערכאה הדיונית אלא אם עמדו לנגד הערכאה הדיונית שיקולים פסולים או מוטעים או שהעונש חרג באופן קיצוני לחומרה או לקולא. בפני הציג בא כוח המשיב נסיבות המצדיקות אי הטלת עונש של פסילה בפועל על המשיב. המשיב נפסל פסילה מנהלית למשך 30 יום. הוא היה חייל בודד בצבא, ולאחרונה הוא החל לעבוד כנהג. יתכן שלו הייתי יושב בבית הדין קמא הייתי מטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל, אך נראה לי שבהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל ושאין הערכאה הערעורית ממצה את הדין עם המשיב, אין מקום להטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל. לעומת זאת, יש מקום להתערב בגזר הדין שהוטל על המשיב כדלקמן:

הקנס שהוטל על המשיב יעמוד על 400 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו, ועונש הפסילה על תנאי של רנצ"א יעמוד על שלושה חודשים למשך שנתיים והתנאי שהמשיב לא יעבור בתקופה זו עבירות על התוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה.

ניתן והודע היום, כ"ח בשבט התשס"ב, 10/02/2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

____________________

סא"ל משה רביד - שופט