פסק-דין 137/02

פ ס ק - די ן

המשיב, סרן גדי פלדנקרייז, הורשע על פי הודאתו בעבירה על תקנה 49 (1) לתקנות התעבורה. תוצאת העבירה היא תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב הצבאי שבו נהג המשיב, כאשר הוא נהג בעקבות רכב אחר ולא שמר על רווח המאפשר לו לעצור את רכבו בכל עת כדי למנוע תאונה, הכל בהתחשב בנסיבות המפורטות בתקנה האמורה. כתוצאה מן התאונה שהיתה "תאונת שרשרת" נגרם לרכב הצבאי נזק של 7000 ש"ח. בית הדין קמא הטיל על המשיב קנס של 300 ש"ח, ופסילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי לתקופה של שנתיים.

ערעור התביעה הוא על קולת העונש, ואכן העונש הוא קל יחסית למהות העבירה. בבית הדין קמא טען המשיב, כי הוא נקלע לפקק תנועה, והוא ביקש לעבור מן הנתיב, שבו הוא נהג אל הנתיב שלימינו, הביט במראה ואולי הוא הביט בה פרק זמן - יתר על המידה, ואירע אשר אירע. המשיב נוהג זה כ7- שנים ועברו נקי. בית הדין קמא הביא בחשבון שיקוליו את העובדה כי רשיונו הצבאי של המשיב הותלה למשך 10 ימים.

אמרתי כי אין העונש חמור אלא הוא קל, ואולם הכלל הוא שיש לענוש את העבירה לפי נסיבותיה. התביעה הציגה בפני פסקי דין של בית דין זה והסניגוריה הציגה לעומתם פסקי דין אחרים - אלה שהקלו עם נאשמים, מערערים או משיבים ולא נקבעה בהם פסילה בפועל ואלה שאף אני הבעתי את עמדתי בהם כי בנסיבות העניין יש להטיל פסילה בפועל באותן נסיבות. ללמדך, כי כל מקרה ידון לפי נסיבותיו באין לפסול כלל ועיקר אפשרות של הטלת פסילה בפועל, לעיתים לתקופה משמעותית גם אם תוצאת התאונה לא היתה אלא נזק בלבד. אין צריך לומר כי התוצאה של נזק אינה אלא מקרית, ואינה מלמדת על זהירות יתר כמו שאינה מלמדת על נהיגה מסוכנת.

שקלתי כל אלה ונראה לי שאין מקום לקבל את הערעור.

ניתן והודע היום, כ"ד חשון תשס"ג, 30 באוקטובר 2002, בפומבי ובמעמד הצדדים.

________________________

אל"ם עזרא קמא - שופט

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור

רס"ן ציון סלמנזדה