פסיקת מזונות אישה לתקופה קצובה ופסיקת מזונות ילדים

רקע עובדתי

1.             האם והאב נישאו זל"ז כדמו"י בנובמבר 2001 לאחר מערכת יחסים ארוכת שנים. לאב אלו נישואים שניים ולאם אלו נישואים ראשונים. לאב שני ילדים בגירים נוספים מנישואיו הראשונים.

2.             לבני הזוג נולדו שני בנים: ---- בן 19.5 המשרת בצבא, ו---- קטין בן 11.5.

3.             הצדדים חיו ללא נישואין כ- 10 שנים במהלכן נולד בנם הבכור. במהלך שנות הזוגיות ידעה מערכת היחסים עליות ומורדות והצדדים נפרדו וחזרו זה לזו. בשנת 2001 נישאו הצדדים ולאחר מכן נולד בנם הצעיר. 

4.             תחילה התגוררו הצדדים בדירה אותה קיבלה האם כדיור סוציאלי כשגם לאב דירת עמידר השייכת להוריו. עם נישואיהם התברר לצדדים כי בשל היותם נשואים לא יוכלו להחזיק בשתי דירות של דיור סוציאלי ולכן בחרו הצדדים לעבור לדירת האב. הצדדים התגוררו יחדיו עד חודש 4/12 בדירה שהיתה שייכת להורי האב במסגרת דיור ציבורי. שכר הדירה החודשי הינו 100 ש"ח בחודש.

5.             ביום 19.4.12 עזב האב את בית המגורים המשותף. בראשית ההליכים הגישה התובעת  בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על האב להיכנס לבית המגורים בו התגוררו בעבר הצדדים והיום מתגוררים בו התובעת והילדים. במסגרת דיון בבקשה זו ביום 1.7.12 בפני כב' השופטת ז'יטניצקי-רקובר לאחר שמיעת הצדדים ובהסכמת האב ניתן צו כאמור.

6.             האב המשיך לשאת גם לאחר עזיבתו את הבית בסך של 2,000 ש"ח עבור מזונות הילדים וכן נשא באופן קבוע בכל הוצאות אחזקת הבית (שנאמדים על ידי שני הצדדים בסך של כ-1,500 ש"ח בחודש). קרי, האב נשא בסכומים שוטפים בסך של כ-3,500 ש"ח בחודש מרצונו החופשי.

7.             לעניין מקום מגוריו הנוכחי של האב, האם טוענת שהאב מתגורר בדירה ששכר בתל-אביב ואילו הוא טוען שלא שכר דירה אלא הוא מתיינד בין חברים ללא מקום מגורים קבוע. מנגד, בחקירתו בדיון מיום 12.5.13 טען האב כי "מתגורר אצל חבר ומשלם לו" (ראה: פרוט' עמ' 27 ש' 7), אולם לא הוצגה כל אסמכתא לכך שמשלם ולגובה התשלום. ראוי לציין כי האם צרפה לכתב התביעה מסמכים המעידים על רצונם של הצדדים לרכוש את הדירה בה מתגוררים האם והילדים. האב העיד בחקירתו כי נכון להיום רשומה הדירה על שם שני בני הזוג.

8.             האם הינה ספרית בהכשרתה אולם טוענת כי אינה עובדת בעשר השנים האחרונות, למעשה מאז לידת בנם הצעיר. האב עובד במשרה עונתית בחוף הים ב-----.

9.             בחודש יוני 2012 הגישה התובעת תביעה למזונותיה ולמזונות הילדים נשוא פסק דין זה וכן תביעת משמורת.

10.         ביום 22.7.13 הגיש הנתבע כתב הגנה מטעמו. ביום 3.1.13 לאחר שמונה לנתבע עו"ד מטעם הסיוע המשפטי הגיש בא כוחו בקשה להגשת כתב הגנה מתוקן. בהחלטה מיום 28.1.13 נעתרה כב' הרשמת אופק לבקשה. ביום 30.1.13 הוגש כתב הגנה מתוקן מטעם הנתבע.

11.         בדיון שנערך בפני ביום 4.9.12 ניתן פסק דין בתביעת המשמורת ובו ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהן האם תהא המשמורנית על הילדים ולאב נקבעו הסדרי ראייה. 

12.         כמו כן, במסגרת הדיון ביום 4.9.12 ניתנה החלטה למזונות זמניים. במסגרת ההחלטה נקבע כי האב ישלם עבור מזונותיו של הבן הבגיר סך של 500 ש"ח בחודש וכן עבור מזונות הבן ---- סך של 1,500 ש"ח בחודש. כמו-כן ישא האב במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הבנים וכן מחצית מהוצאות החינוך החריגות. בנוסף ימשיך האב וישא בהוצאות אחזקת הבית.

לעניין מזונותיה של האישה נקבע כי אין מקום בשלב זה לחייב את הנתבע במזונותיה.

13.         בתיק זה התקיימו שני דיוני הוכחות במסגרתם ביום 18.11.12 נחקר מר ----- (אשר הצדדים במחלוקת לגבי הגדרתו כמעסיקו או כמי שעובד עם האב) וביום 12.5.13 נחקרו הצדדים עצמם. לאחר ההוכחות ובהתאם להחלטתי הגישו הצדדים סיכומים בכתב ובהתאם לכך ניתן כעת פסק הדין.   

טענות הצדדים

14.         טענות האם

                א.         לטענתה, האב עובד מזה כ-20 שנה כעובד עונתי בעונת הרחצה בחוף הים ב----. לטענתה האב יחד עם שותף נוסף מנהלים את עסקי מיטות השיזוף והכיסאות בחוף ----. לדבריה האב משתכר מעבודתו כ-20,000 ש"ח לחודש. בנוסף זכאי הנתבע בשל מחלת כבד בה לקה לקצבת נכות מהמל"ל בגובה של כ-5,000 ש"ח בחודש ואף יותר.

                ב.         האם טוענת כי על אף שהאב מצהיר כי שכרו החודשי עומד על כ- 1,700 ש"ח בחודש הוא משתכר סכומים גבוהים בהרבה ממה שמצהיר. עוד טוענת האם כי תלושי השכר אותם מציג האב הינם תלושים פיקטיביים ומרבית הכנסתו משתלמת לו במזומן. היא תומכת את גרסתה בהצגת קבלות שונות המעידות על הוצאות גבוהות וכן על תדפיסי פירוט חשבון העו"ש של הבעל בהם ניתן להבחין בהפקדות של סכומים גבוהים במזומן. בנוסף, הציגה האם תלושי שכר בהם פרטיו האישיים של הנתבע שגויים, ועל כן דבר המעיד על פיקטיביות התלוש, לטענתה.