פסיקת הוצאות משפט בגין זלזול בשעות מפגשי הסדרי שהות שנקבעו

בפנינו תביעה להסדרי שהות.

בהחלטת בית הדין מאתמול נקבע כי בית הדין ידון היום בנושאים שונים שעל הפרק.

תגובות באשר לתסקיר הרווחה מיום י' בניסן תשע"ז (6.4.17).

טוענת באת כוח האם: אבקש שלא לדון היום בתסקיר כי לא הספקתי לעיין בו, יש לקיים עוד דיון או הגשת תגובה. יש לזמן את העובד הסוציאלי ולחקור אותו. יש דברים שלא נראים בו, זה חד צדדי ותסקיר נוטה לצד אחד. יש לי שאלות חשובות לעורך התסקיר. הכנתי דיון ברכוש. האם רוצה את המשמורת. 

מגיב בא כוח האב: זכותה של באת כוח האם לחקור את העובד הסוציאלי וייקבע דיון מסודר לכך, כדי שלא יהיה פתחון פה לשום צד. האב רוצה את המשמורת. הדברים שכתב העובד הסוציאלי משקפים את ההתנהלות של השנים האחרונות, ואין בו חדש.

ובכן, באשר לתסקיר הרווחה ותביעת משמורת הדדית, ייקבע דיון נוסף, אליו יוזמן אף העובד הסוציאלי מן הרווחה מר [ג'].

רכוש

מוסיף בא כוח האב: יש חוות דעת של מר שטרנפלד. על פי האופציה הראשונה, על הבעל לשלם לאישה כ-88,000 ש''ח. יש לנו שאלות לשלוח למומחה, אך התמונה לא תשתנה באופן דרמטי. הכתובה על סך 77,000 ש''ח, אז אין מקום לדון בכתובה כי הסכומים יהיו דומים.

מגיבה באת כוח האם: הכתובה בסך 77,770 ש''ח, לבד עיקר כתובה (עיקר כתובה מנה –מציגה הכתובה לבית הדין). נחכה לתשובת רו"ח שטרנפלד ולאחר מכן נציג את עמדתנו בדבר הכתובה לבית הדין.

ובכן, בית הדין יאות להמתין עד לחו"ד הסופית של רואה החשבון, ולאחר מכן יוציא החלטתו.

המבקש ימציא לאקטואר את שאלותיו בתוך 10 ימים מהיום. האקטואר מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה בתוך 14 יום מקבלתם.

תשלום עבור שכירות דירה

מוסיפה באת כוח האם: בית הדין החליט בעבר כי אם יתברר שהדירה נשכרה בהסכמת הנתבע, יש מקום לדון על השבת דמי השכירות. הצגתי את כל חוזי השכירות, שהם חידשו כל שנה את החוזה. באוגוסט 2015 רק האישה חתמה כי האיש לא הגיע לחתום, אך הוא עזב את הבית רק כמה חודשים אחר כך, כך שהוא לא התנגד לכך. במשך כל השנים היה להם חשבון משותף, ולא היה חשוב מי חתם על השיק. בשנה זו נתנה האישה את כל השקים אך מהחשבון המשותף. בנובמבר הבעל ביטל את השקים וסגר את החשבון. יש לחייבו בתשלומי השכירות ארנונה חשמן ומים, סך הכל 31,500 ש''ח ועוד ארנונה חשמל ומים, סך הכל 42,144 ש''ח, ומחצית מכך יש לחייבו.

משיב בא כוח האב: לפני הפירוד הם חתמו יחד, אך בשנה אחרונה רק היא חתמה על השקים ועל השכירות. האישה טענה שהבעל חתם על השקים, אך הוכח שהאישה חתמה על השקים, ואז האישה טענה שהבעל נתן לה הרשאה לחתום, אך הם היו פרודים כבר. המשכיר כתב שהאישה חתמה לבד על החוזה, והיא אמרה שהם נפרדו ושהבעל לא יגור עוד בדירה. כך שבעת השכירות הם היו פרודים, האישה חתמה לבד על החוזה, אף שבחוזים הקודמים הם חתמו יחד. 4 שקים מהראשונים הוא הספיק לעצור. והיא צריכה להשיב לו 4 חודשי שכירות. הוא לא גר בדירה אז וזה היה אחרי היום הקובע.

בית הדין: מתי עזבת את הבית?

הבעל משיב: עזבתי את הבית לפני חתימת החוזה.

האישה מגיבה: את החוזה בשנה אחרונה עשיתי לבד, הבעל התחמק ולא רצה לחתום. כנראה היתה לו תכנית לעזוב. מכך שהוא לא רצה לחתום ולעשות עוד דברים לכן הבנתי שהוא רוצה לעזוב. הוא בא והלך. בסוף ספטמבר הוא עזב. הוא בא והלך, לא יודעת כמה זמן. הוא לא רצה לבוא ולחתום, ואז נעלם והלך. ראינו בית, והוא התווכח אתי, ארז חפציו והלך. אף שהוא התחמק, עשיתי את החוזה כי יש לי 4 ילדים. הוא עזב וחזר אף קודם.

ובכן, לאור הצהרת האם כי האב לא הסכים לחתום על החוזה, ולכן היא ערכה אותו לבד, ולאור הפסיקה שכבר ניתנה בעבר כי האב פטור ממזונות האם עבור התקופה הנ"ל, בית הדין אינו מוצא עילה לחייב את האב בשכירות הדירה ששכרה האם לבדה עבורה ועבור ילדיה או בתשלומים נוספים שדרשה האם, מלבד חובו עבור הילדים, זאת שילם דרך חיובו במזונות ילדיו.