פסילת תנאי המכרז להפעלת רציף לייבוא מלט בנמל אשדוד עקב פגמים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטות של חברת נמלי ישראל

"נלבישך שלמת בטון ומלט" כך כתב נתן אלתרמן בשנת 1935, ב"שיר בוקר", שיר הלל למולדת הנבנית. כאז כן היום, בנייה, לפחות במקומותינו, מבוססת על בטון, שמבוסס מצדו על מלט. כיון שהמלט והבטון מהווים תשומה מרכזית בבנייה, משפיעים מחירי המלט על יוקר המחייה ומחירי הדיור.

לאור זאת, וכיון ששוק המלט הוא שוק ריכוזי, הנשלט ע"י מונופולין -חברת נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן: נשר), נדרשה הממשלה, בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי (להלן: דו"ח טרכטנברג), להתערב כדי להביא להגברת התחרות בשוק המלט, במטרה להביא להוזלת מחירי הדיור. המכרז שלפניי שעניינו שימוש ברציף ייעודי לפריקת מלט בצובר בנמל אשדוד לצורך יבוא מלט (רציף 30), הוא אחד הצעדים עליהם החליטה הממשלה במסגרת זו.

החלטות הממשלה התבססו על דוח ועדת מומחים בראשות גל הרשקוביץ, שעמדה על חשיבות הנושא:

"הוועדה נוכחה לדעת כי העת הנוכחית, שבה היא נדרשת להגיש את המלצותיה, היא צומת הכרעה משמעותי בשאלת התחרות בשוק המלט. בתקופת זמן זאת יש חלון הזדמנויות ליצירת שינויים מבניים בענף שישפיעו על מידת התחרות בו בשנים הבאות.".

בעתירות שלפניי  תוקפות העותרות תנאים שנקבעו במכרז שפורסם, טרם שהוגשו ההצעות למכרז.

העותרות הן שתיים מהמתחרות הפוטנציאליות במכרז. הראשונה (העותרת בעת"מ 11800-03-16) חברת מלט הר טוב בע"מ (להלן: מלט הר טוב), רכשה אך לפני כשנה מחברת נשר את מפעל המלט בהרטוב, במסגרת אותה מדיניות של עידוד התחרות בשוק המלט. השנייה (העותרת בעת"מ 48386-03-16 לב-ברון קומודוטיס בע"מ (להלן: לב ברון), שנוסדה בשנת 1994, והחל משנת 1999  ייבאה לישראל מלט בצובר. לב ברון היא החברה המייבאת במהלך 15 השנים האחרונות, ועד היום מלט לנמל אשדוד באמצעות אותו רציף 30, נשוא המכרז שלפניי.

המשיבה 1, חברת נמלי ישראל (להלן: חנ"י), היא חברה ממשלתית, שעיסוקה  בפיתוח נמלי הים המסחריים בחיפה, באשדוד ובאילת ובניהולם. חנ"י הוקמה מכוח חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן: חוק הנמלים), הקובע בסעיף 9(א) את סמכויותיה, על כך אעמוד בהרחבה בהמשך. המשיבה 2 היא וועדת המכרזים של חנ"י (להלן: וועדת המכרזים).

מלט הר טוב תוקפת בעתירתה תנאי סף במכרז הפוסל אותה כליל מהתמודדות בגדרו, ואילו לב ברון, תוקפת את תנאי המכרז ובהם העדר תחרות על הכמות המיובאת, והעדר דרישות ניסיון רלבנטי. העתירות הוגשו טרם שחלף המועד להגשת ההצעות למכרז, ובהחלטתי מיום  22.3.16 קבעתי כי מועד הגשת ההצעות ידחה עד למתן פסק הדין בעתירות לגופן.

1. רקע הדברים

א. העדר תחרות בענף המלט וההחלטות שנתקבלו למען עידוד התחרות

המכרז שפורסם לשימוש ברציף ייעודי לייבוא מלט לנמל אשדוד הוא חלק ממהלך כולל של מימוש החלטות הממשלה שעניינן מאבק ביוקר המחיה בכלל, ובמחירי הדיור בפרט, ולענייננו, אימוץ מדיניות של הסרת חסמים ועידוד התחרות בשוק המלט.  כיון שטענות הצדדים נסמכות בחלקן על המלצות הוועדות, החלטות הממשלה והחלטות הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: הממונה), אביא את עיקרי הדברים בקצרה.