פסד הקובע כי אלימות אינה עוצרת שיתוף ברכוש

            מבוא

1.         השאלה העיקרית בה עוסק פסק הדין  -  האם ההליך הפלילי בו הורשע הנתבע בגין תקיפת התובעת, מביא לשלילת זכויותיה של התובעת במחצית מהרכוש והזכויות שנצברו, כטענת הנתבע, וכן האם נישואים שניים שוללים את הלכת השיתוף, כטענתו.

כל זאת, לאחר שהצדדים נשואים קרוב לחמישים שנה.

2.         בני הזוג שמתדיינים בתביעה זו, האיש בן 81 שנה והאישה בת 72, הינם בגיל בו מרבית האנשים אינם מנהלים הליכים משפטיים זה כנגד זה.

בני הזוג נשואים משנת 1966 - קרי  47 שנה, ולהם 2 ילדים בגירים ונשואים.

3.         האישה הגישה תביעה לפסק דין הצהרתי, כי התובעת הינה הבעלים של מחצית מהזכויות והנכסים הרשומים על שם הנתבע.

בית המגורים בו גרים הצדדים לאורך כל חיי נישואיהם (ובו שתי יחידות דיור ומחסן), רשום על שם הנתבע בלבד, גם הבת ומשפחתה גרים שם, ובעבר התגוררו בו הבן ומשפחתו.

4.         לטענת האישה הצדדים נשואים וגרים ביחד עד היום, על אף הליכים משפטיים שניהלו בעבר, להם שני ילדים בוגרים וחלה בעניינם חזקת השיתוף.

            לטענתה, הגישה את התביעה לאחר שהאיש הודיע לה שאין לה זכויות בבית המגורים וכן בכספים וברכוש שנצברו במהלך תקופת נישואיהם, קרוב לחמישים שנה.

5.         לטענת הבעל, על אף תקופת הנישואים הארוכה התנהלה ביניהם כל השנים הפרדה רכושית,            הוא עבד ופרנס את המשפחה, האישה לא עבדה ולא תרמה למשק הבית המשותף ולכן             כל מה שנצבר שייך רק לו.  זאת, גם בגלל שבעבר האישה התלוננה כנגדו על אלימות והוא   הורשע, והדבר קטע את השיתוף ביניהם.

בנוסף טען שהבית בו גרים הצדדים ורשום על שמו, נרכש לפני הנישואים, או לחליפין התקבל בירושה, ולכן שייך רק לו.

6.         אשר לעתירות שנרשמו בסיפת התביעה (כדוגמת פרוק שיתוף במיטלטלין) הצהירה ב"כ התובעת בתום חקירת התובעת, כי היא עותרת למחוק כל סעד שאינו הצהרתי.

            הסכמת הצדדים לכך, קיבלה תוקף של החלטה (21.4.13, ע' 20 שורות 18 - 30).

            בתום שמיעת החקירות ומשהוגשו סיכומי התשובה, ניתן פסק הדין. 

רקע עובדתי

7.         התובעת והנתבע  (להלן: "בני הזוג") נישאו זה לזו כדת משה וישראל בשנת 1966, לפני 47 שנים  ונולדו להם שני ילדים, כיום בוגרים ובעלי משפחות.

התובעת ילידת 1942 בת 71 שנה,  והנתבע יליד 1932, בן 81.

            לשני בני הזוג אלה נישואים שניים, לכל אחד מהם ילד מנישואיו הראשונים, שהיו קצרים.

            במשך שנות נישואיהם גרים בני הזוג בבית פרטי בנס ציונה, הרשום על שם הנתבע.