פס"ד תביעת דמי תיווך על סך של 1,965,600 ש"ח

חלק ראשון – פתח דבר והשאלות בהן יש להכריע

1. פתח דבר
   • עניינו של פסק הדין - עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 1,965,600 ₪ שהגיש מתווך כנגד לקוחותיו. התביעה מבוססת על הסכם תיווך חתום ומתייחסת לנכס שרכשו הנתבעים 1 ו-2  כנגד הסך של 84,000,000 ₪ (שמונים וארבעה מיליון ₪). הנכס שנרכש הוא קומה 28 בבנין מגורים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בנין שהיה בשלבי בניה במועדים הרלוונטיים לתביעה. הנכס שהוצג על ידי הנתבע הוא מחצית מקומה 28 בבנין, כשהקומה כולה עדיין בשלבי מעטפת.

• מהות המחלוקת, בקליפת אגוז

• בתמצית ייאמר שהתובע הציג הסכם תיווך עליו חתמה הנתבעת 3, ביתם של הנתבעים 1 ו-2. הסכם התיווך התייחס, בין היתר, לקומה 28 בבניין ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בגין מחצית הקומה נדרש הסך של 65,000,000 ₪ (ששים וחמישה מליון ₪). אין חולק על כך שהתובע אכן הציג את הנכס כשהוא ברמת מעטפת, זאת כבר ביום 17/3/2019. לאחר מכן המשיך התובע להיות בקשר עם הנתבעים, ובעיקר עם הנתבעת 2, תוך שהוא מציע ומציג להם כנטען נכסים אחרים – בין לרכישה ובין להשכרה.

• ביום 1/6/2020 הציע התובע לנתבעת במסגרת התכתבות מסרונים נכס נוסף לרכישה. רק למעלה משבועיים לאחר מכן וביום 16/6/2020 הודיעה לו הנתבעת 2 שהם כבר אינם מחפשים נכס וכלשונה – "Thank You we are not looking anymore" (נספח 6 לתצהיר התובע, ע"מ 26 לתצהיר).

בפועל התברר (ור' סעיפים 12 ו-14 לתצהיר הנתבע 1 עצמו) שבמקביל להודעות אלה, הרי בחודש יוני 2020 סיירו הנתבעים 1-2 עם מתווכת חדשה שהציגה להם לרכוש מחצית מקומה 28 בבנין המגורים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. הנתבעים 1-2 הגישו הצעה לרכישה, וזו לא התקבלה. כך או בסופו של יום הנתבעים 1-2 החליטו לרכוש את כל קומה 28 כנגד הסך של 84,000,000 ₪ וזאת מבלי לערב את התובע. יתרה מכך, התובעים הפנו לכך שפנו למתווכת נוספת בטענה שזו תיווכה בעסקה שיצאה בסופו של יום לפועל וטענו שההחלטה התקבלה במהלך חודש דצמבר 2020 (סעיף 17 לתצהיר הנתבע 1).

• התובע היה בקשר עם הנתבעים 1-2 ואף ידע שרכשו נכס אך לא ידע שמדובר בנכס שהוצג להם כטענתו, על ידיו. לאחר שנודע לתובע, מפרסומים בתקשורת, אודות הנכס שנרכש – הוא פנה בדרישה לתשלום דמי תיווך. הנתבעים 1-2 סירבו לשלם דמי התיווך ואף הגדילו לעשות וטענו (במכתב ב"כ מיום 22/3/2021) שהסכם התיווך לא נחתם על ידם אלא "החתימה האלקטרונית רשומה על שם מר אורן בן משה", חתנם – בעלה של ביתם, הנתבעת 3.

• סירובם של הנתבעים לשאת בדמי התיווך הביא להגשת התביעה כאן. זו המחלוקת ומכאן פסק הדין.

• מי ומי בהליך