- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פס"ד תביעה לשיתוף ספציפי דירות לפני נישואין וקביעה כי בית מגורים הינו משותף
|
תלה"מ בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה |
40392-06-22,71433-01-23
14.1.2025 |
|
בפני השופטת: שירלי שי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: א' עו"ד ידידיה מנדל |
נתבעת: א' עו"ד רויטל מגל |
| פסק דין | |
-
בפניי שני הליכים שנפתחו על ידי התובע:
-
ההליך הראשון בתלה"מ 40392-06-22, כאשר מהות התביעה הוגדרה על ידי התובע כך: "קביעת הנכסים ברי האיזון ואיזון המשאבים בין הצדדים, הצהרה על הנכס הרשום ע"ש הנתבעת כנכס משותף, לחילופין הנכס אשר היה ע"ש התובע טרם הנישואין כנכס השייך רק לתובע" (להלן: "התביעה הרכושית"). במסגרת התביעה הרכושית עתר התובע, בקשר לנכסי המקרקעין, לסעדים, בסדר הזה, כדלהלן:
-
מתן פסק דין הצהרתי לפיו מחצית הדירה בXXXX, הרשומה על שם הנתבעת שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.
-
לחלופין, וככל שהנתבעת תתנגד לעתירה, ליתן פסק דין הקובע כי הבית בYYYY אשר נרכש על ידי התובע ממכירת דירה אשר הייתה שייכת לו טרם הנישואין והמשכנתא משולמת רק על ידו, אולם רשום כיום על שם שני הצדדים, שייך רק לתובע.
-
-
ההליך השני בתלה"מ 71433-01-23, כאשר מהות התביעה הוגדרה על ידי התובע כך: "שכר דירה ראוי לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, לחילופין סעיף 33 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, על שימוש בלעדי של הנתבעת בבית המגורים הרשום ע"ש התובע" (להלן: "התביעה לדמי שימוש"). במסגרת התביעה לדמי שימוש עתר התובע לחייב את הנתבעת בשכר דירה ראוי, החל מיום 12.5.22 עבור שימושה הבלעדי בבית המגורים הרשום על שמו, בYYYY.
-
-
לא בכדי בית המשפט מציין כבר בפתח הדבר איך בחר התובע להגדיר את תביעותיו, ומהם הסעדים להם עתר. כפי שניתן לראות, בתביעה הרכושית עותר התובע להצהיר כי הנכס הרשום על שם הנתבעת הוא נכס משותף, ולחלופין, במידה ובית המשפט יקבע כי הנכס הרשום על שם הנתבעת אינו משותף, לקבוע כי בית המגורים הרשום על שם שני הצדדים, שייך רק לו.
-
בעניין זה לא ניתן שלא לציין כי במסגרת התביעה הרכושית טען התובע כי בית המגורים רשום במשותף, ומאחר ונרכש טרם הנישואין ומכספים ממכירת דירה שהייתה בבעלותו טרם הנישואין, יש להורות כי חרף הרישום יקבע כנכס בבעלות שלו. אולם בהמשך ההליך, ולאחר ש"גילה" כי בית המגורים רשום על שמו, עתר לבעלות מלאה בו, בטענה נוספת שיש לקבוע את הבעלות גם על פי הרישום.
-
בית המשפט סבור שיש בבחירתו של התובע לעתור לסעדים כפי שעתר, הן בעניין הסדר כאשר העתירה הראשונה היא לגבי הנכס שבבעלות הנתבעת ורק בהתאם לתוצאה להכריע בנכס שרשום על שמו (בגינו הלכה למעשה לא היה חייב להגיש תביעה) והן בעניין ההגדרה (בית המגורים שרשום על שם שני הצדדים), בכדי להעיד על הבעלות בנכסים, כפי שיפורט בהמשך.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
