פס"ד שעניינו הכרעה בטענות על אודות ניכור הורי

1. התובענות שבפניי בעניין משפחה _____ הן תובענות מס' 14-15 של הצדדים שנפרדו בשנת 2009.
2. תובענות אלה: תלה"מ 23358-11-18 תובענה של התובעת לשינוי משמורת הקטין ר', וכן תלה"מ 26546-11-18 תובענה לשינוי משמורת על הקטין ט', והן המשך ההתדיינויות האין סופיות בין הצדדים בנוגע לילדיהם.
3. לצדדים ארבעה בנים משותפים:

ס'  – כבן 21 שנים – בגיר;

א' – כבן 15 שנים – קטין;

ט' – כבן 13 שנים – קטין;

ור'– כבן 10 שנים – קטין.

4. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת מיום 16.12.18 במשפחה זו התפתחה תרבות המקדשת את הנתק כדפוס מקובל.

רקע כללי

5. לאחר שביום 7.6.09 הגיעו הצדדים להסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין והתגרשו זמ"ז, עברו כל הילדים למשמורתו של האב, בהסכמתה של האם.
6. נושא משמורת הקטינים עבר תהפוכות אין ספור. בתחילת הדרך היו ארבעת הילדים במשמורת אמם, בחודש 3/09 עבר הבן הגדול ס' למשמורת אביו, כעבור כחודשיים עברו גם הבנים א' וט' למשמורת האב, כאשר הבן הקטן ר' נשאר במשמורת האם.
7. בשנת 2012 אישרו הצדדים הסכם לפיו משמורתו של ר' תעבור לאב, ייקבעו זמני שהות בין האם לבין ארבעת הקטינים, אך מאז ועד שנת 2018 לא התקיים בפועל כל קשר ראוי בין האם לבין ילדיה.
8. כך בתסקיר מיום 22.5.13 מתואר כי הבן הגדול ס' אינו מקיים כל קשר עם אמו, הבנים א' וט' אינם שוהים בבית אמם ואינם מוכנים לצאת מגבולות העיר ____ וקובעים לאמם היכן להיפגש ורק הקטין ר' מקיים קשר רציף עם אמו של לינה פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
9. המצב שפורט לעיל התקיים במשך כשנתיים עד אשר בתסקיר נוסף מיום 13.7.15, לאחר שהמפגשים עם האם עברו למרכז הקשר בשל תלונה של האב על אלימות כלפי ר' התקבל תסקיר הממליץ על החזרת המצב על כנו בכל הקשור לזמני השהות של ר' בבית אמו.
10. כל הניסיונות לגשר בין ההורים לא צלחו, לא היה שיתוף פעולה לא עם תיאום הורי, לא עם מבחני מסוגלות הורית, לא עם גישור ביחידת הסיוע, וגם הטיפול הרגשי של הבנים א' וט' כשל.
11. כך בתסקיר נוסף מיום 25.2.16 תואר המשך המצב הקיים של נתק בין ס' לאמו, מפגשים קצרים וריקים מתוכן בין א' וט' לאמם, וזמני שהות של ר' בבית אמו כמתואר לעיל.

מעברם של ס', ר' וט' לצד של האם