פס"ד קבלת בקשה לקיום צוואת שכיב מרע

להכרעתי עומדת בקשת המבקשת לתת צו לקיום צוואת "שכיב מרע" מפי המנוח בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

1. לשם ההתמצאות, אביא בתמצית את העובדות עליהן אין מחלוקת תוך ביסוס ציר הזמן הרלוונטי לעשיית הצוואה מושא ענייננו. העובדות הנקובות לעיל עולות מהמסמכים שלפניי ומטענות הצדדים, לרבות התצהירים מטעם המבקשת.

    

   • המבקשת היא רעייתו לשעבר של המנוח, ולה ולמנוח בן משותף, מר פלוני (להלן – "הבן").

   • למנוח שני ילדים נוספים מאשתו הראשונה, גב' פלונית: מר ר' ומר ל' (להלן – "ר'" ו - "ל'" בהתאמה).

   • ביום 22.8.23 הצהיר המנוח בפניי המבקשת והבן על רצונו לצוות את כל עזבונו למבקשת (להלן – "מעמד הצוואה").

   • ביום 27.8.23 הלך המנוח לעולמו.

   • ביום 3.9.23 ערכו המבקשת והבן "זיכרון דברים על צוואת שכיב מרע" והעלו על הכתב את דברי המנוח במעמד הצוואה (להלן – "זיכרון הדברים").

   • ביום 6.9.23 התייצבו המבקשת והבן במשרדי הרשם לענייני ירושה בחיפה והפקידו את זיכרון הדברים, שהונח במעטפה על פי דין.