פס"ד פרשנות הסכם שלום בית ולחילופין גירושין וקביעת הסדרים על ידי בית המשפט כאשר ההסכם שותק

השאלות שמבקשות מענה:

1. מהו המועד אשר ממנו ואילך יש למנות את 36 החודשים שהתובעת רשאית לעשות שימוש בדירת המגורים בה חיו הצדדים יחד עד יוני 2020 לאור הסכם שלום בית לחילופין גירושין?

2. אם מתקבלת פרשנות האשה שלפיה היא רשאית להמשיך לעשות שימוש בדירה לאחר הגירושין לעוד 36 חודשים – האם רשאי האיש לשוב ולגור עמה בדירה מכוח הוראות בהסכם המתייחסות לאפשרות שכזו בפרק המזונות שבהסכם.

הרקע והסכמי הממון השונים:

1. הצדדים הינם בני זוג יהודים, תושבי העיר *** ולהם 4 בנות קטינות. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2/2/2004.

2. המדובר על צדדים שערכו שורה ארוכה של הסכמי ממון ביניהם אותם דאגו לאשר בבית משפט זה החל משנת 2004 וכלה בשנת 2014. הסכם נוסף נכרת ואושר בבית הדין הרבני בשנת 2016. אין ספק כי ההסכמים הראשונים שנכרתו בין הצדדים נועדו להגן על רכוש שצבר האיש לפני הנישואין (הסכם טרום נישואין מיום 25/1/2004 המעגן הפרדה רכושית וזכויות האיש בדירת המגורים ברחוב *** ב***) ורכוש נוסף שהוא קיבל בירושה (חנות ברחוב ה*** ב*** באמצעות הסכם מיום 4/9/2011). להלן ייסקרו ההסכמים המאוחרים יותר והרלבנטיים למחלוקת.

3. ההסכם מיום 26/2/2014 לחתימתו:

3.1.        ביום 1/12/2013 הגישה התובעת (להלן "האשה") תביעה רכושית ולאיזון משאבים כנגד הנתבע (להלן : "האיש"). באותה תביעה ולמרות קיומם של הסכמי ממון קודמים ביקשה האשה להחריג את דירת המגורים ולקבוע שהיא משותפת וכן לקבל מחצית הפרשי זכויות סוציאליות ונכסי נדל"ן נוספים.

3.2.        התביעה לא התבררה הואיל וסמוך לאחר הגשתה החלו הצדדים לנהל מו"מ להסכם פשרה.