פס"ד מתן הזדמנות "לנוגע בדבר" להגיש התנגדות לצוואה באופן עצמאי שלא באמצעות מנהל העזבון כנגד הפקדת ערובה

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' א. אליעז) מיום 4.2.21 במסגרתו מצא בית המשפט לדחות על הסף את התנגדות המערער לקיום צוואת המנוחה מ. ע. ז"ל מיום 4.12.12.

הנדרש לנדון

1. המנוחים מ. ע. ז"ל וי. א. ז"ל חיו יחדיו כבני זוג, ידועים בציבור, משך כארבעים שנה. המשיבה 1 (להלן – המשיבה) היא בתו היחידה של המנוח מנישואים קודמים ואילו המשיב 3 (להלן – המשיב) הוא בנה היחיד של המנוחה מנישואים קודמים.

   בערוב ימיהם פרץ סכסוך בין המנוחים, והמנוחה עברה להתגורר עם בנה, המשיב, אשר אף מונה כאפוטרופוס לגופה.

   מתוך תסקירים שהועברו לעיונו של בית המשפט עולה לכאורה, כי המנוח נהג באלימות כלפי המנוחה במהלך השנים (ראו תסקיר מיום 21.4.16).

    

2. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 16.11.17 ואילו המנוח, שהיה מטופל בדיאליזה, הלך לבית עולמו ביום 29.1.19.

    

3. במהלך חייהם ניהלו המנוחים כמה וכמה הליכים משפטיים עקב ולאחר פרידתם זה מזו. נציין להלן את ההליכים הרלוונטיים לענייננו.

    

4. ביום 10.7.16 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' א. נוס) בתמ"ש 22513-12-15 בהליך פירוק שיתוף ואיזון משאבים שהתנהל בין בני הזוג, במסגרתו קבע בית המשפט כי המנוחה זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים המשותף של בני הזוג (להלן :הבית) וניתן צו לפירוק השיתוף בבית תוך חלוקת תמורתו בין הצדדים בחלקים שווים. בית המשפט הוסיף ומינה שמאי להערכת שווי הבית ומינה מומחה חשבונאי לצורך בחינת כלל זכויות הצדדים הנדרשים לחלוקה. עוד נקבע מועד הקרע בין המנוח למנוחה ליום 1.4.15. על פסק דין זה לא הוגש ערעור. להשלמת ענין עובדתי זה, מותב אחר (כב' הש' ע. אליאס בהחלטה מיום 08.11.2017 בתמ"ש 1924-04-16) נדרש לסוגיה משלימה במחלוקת הרכושית בין המנוחים (וזאת עוד בחייהם), בנוגע לאופן פירוק השיתוף וקבע פירוק שיתוף מיידי במקרקעין, תוך מתן זכות למנוח לרכוש את חלקה של המנוחה, וזאת ע"פ סכום מירבי שיוצע ע"י צד שלישי. על החלטה זו הגיש המנוח בקשת רשות ערעור בטענה שיש לאפשר לו להתגורר בבית עד אחרית ימיו (רמ"ש 37376-11-17) הליך אשר נמחק מחוסר מעש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כב' הש' ו. פלאוט, מיום 3.2.21.