פס"ד משלים הבוחן עיקרון טובת הילד בהליך פירוק שיתוף בדירה

הכרעה משלימה בבקשת התובעת לחיוב הנתבע בדמי שימוש, במסגרת תביעתה לפירוק שיתוף. בין הצדדים מתנהלים בנוסף תביעה בעניין מזונות קטינים וכן תביעה שהוגשה בעניין הקטינים, ההליכים כולם הוגשו בידי התובעת.

הנדרש לנדון

1. התובעת (להלן גם: "האם") והנתבע (להלן גם: "האב") נישאו זל"ז בשנת 1998 והתגרשו
   ב- 2023. במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, מהם שני תאומים - קטינה וקטין, ילידי 2008 (להלן: "הקטינים") ובת בגירה.

2. הצדדים בעלים במשותף של דירה ברח' xxx (להלן: "הדירה"). לאחר פרוץ הסכסוך, בחודש אוגוסט 2022, העתיקה התובעת את מגוריה לדירה שכורה, יחד עם הקטינה ואילו הנתבע נותר להתגורר בדירה עם הקטין הנוסף.

3. הליך זה נפתח על ידי התובעת ביוםx.2022 ובמסגרתו עתרה הן לפירוק השיתוף בדירה, והן לפסיקת דמי שימוש (ר' האמור בכתב התביעה כמו גם פרוטוקול הדיון הראשון שהתקיים בהליך ביום 7.9.2022).

4. בנוסף פתחה התובעת אף בהליכים בעניין ילדיהם הקטינים של הצדדים, שהינם תאומים כאמור לעיל, ומזונותיהם.

5. למען הסדר הטוב יצוין, כי הנתבע בחר לייצג את עצמו במסגרת כלל ההליכים שבין הצדדים.
6. למרבה הצער, במרוצת ניהול ההליכים התחוור, כי הנתבע כורך את עיקר התנגדותו לפירוק השיתוף ב"רצונו וטובתו" של הקטין בכך שהדירה לא תימכר; תוך שלכאורה בטענה זו מגולמת טענה לפיה האם פועלת כמי שחותרת תחת טובת הקטין בעצם הגשת ההליך.

7. ברקע הדברים יצוין, כי התובעת פתחה בהליך יישוב סכסוך בחודש x 2021, והצהירה כי עשתה כל נסיון לסיים את הסכסוך בדרכי שלום עם הנתבע; ברם ללא הועיל.

8. בנוסף לכך, והגם שלאחר מעבר האם לדירה שכורה, נשמר הקשר בינה לבין הקטין, אשר נותר להתגורר עם האב, בחלוף זמן קצר אחר כך, ועד היום, מסרב הקטין לקיים קשר עם האם. עוד התחוור, כי האב אינו מקיים קשר עם הקטינה המתגוררת עם האם; זאת לצד העדר כל קשר בינו לבן הבת הבגירה שעברה אף היא להתגורר עם האם.