פס"ד חלקי בנוגע להערכת מסוכנות מינית לקטין בצו הגנה

השאלות שעל הפרק:

האם במסגרת הליך של צו הגנה יש לכפות הליך אבחון מסוכנות מינית על קטין שיש חשד כי פגע מינית בילדי בן הזוג של אמו לרבות נערה שממשיכה לגור עמו בתוך אותו בית?

הרקע:

1. לפני סכסוך חוצה משפחות שמעלה שאלות קשות ביחס להתערבות באוטונומיה המשפחתית, כפיית הליכי אבחון וטיפול פסיכולוגיים ושאלת אמצעי והליכי ההגנה על קטינים מפני פגיעה מינית.

2. המבקשת 2 והמשיב 3 (להלן: "האם" ו"האב") היו בני זוג נשואים שהתגרשו בשנת 2013 ונולדו להם במהלך הנישואין 4 ילדים משותפים: ר. , א., א. וא.. בשל היעדר יכולת של האם לטפל בילדיה ננקטו לגביהם הליכי נזקקות בבית המשפט לנוער בבאר שבע והם הועברו למשמורת אביהם. האב נישא מחדש (למשיבה 2, להלן "מ.") וגידל עמה את הילדים משך 7 שנים בעיר י. . יחד עם ילדי האב, גדלים ילדים משותפים שהביאו לעולם האב ומ. וכן בנה מנישואין קודמים ושמו נ. והוא המשיב 1 (להלן "נ. ").

3. החל משנת 2018 החלה האם לנקוט בהליכים שונים בעניין הילדים בבית משפט זה ובאותו זמן לא הייתה כל אינדיקציה (ואף לא נטען) לפגיעה כלשהי של האב ובת זוגו במי מהילדים. אציין בהקשר זה כי מעבר לתסקירי סעד ומעורבות גורמי רווחה במשפחה, אף בית המשפט פגש בקטינים בשעתו במוסדות החינוך בהם למדו והתרשם באופן חד משמעי כי לילדים טוב בבית האב ובת זוגו ולא עלתה מהם כל טענה או התרשמות של פגיעה או התעללות בהם, אם כי חלקם הביע כבר אז געגוע וכאב עמוק בשל היעדר הקשר עם האם. חידוש הקשר עם האם גרם לטלטלות ושינויים בתפיסת הילדים את הוריהם (ובני זוגם) ובתיהם וחמור מכך חשף אותם לקונפליקט עצים ביותר בין הוריהם.
4. ביום 2/10/2020 הגישה האם תלונה במשטרת א. כנגד האב והוגשה נגדו בקשת "מעצר ימים" תוך שנטען כי הוא חשוד "בתקיפת קטין וגרימת חבלה על ידי אחראי". המדובר היה על תלונה שהגישה האם בטענה כי ילדיה א.ק.  וא.ק.   מוכים על ידי האב (ראו בקשת המעצר בתיק מ"י 5018-10-19). האב נעצר למספר ימים לצרכי חקירה ו-3 מתוך 4 הילדים הוצאו ממשמורתו באישון ליל והועברו למשמורת אמם בא. . הבת ר.  סירבה לעבור למשמורת האם ונותרה אצל האב ובת זוגו. יצוין כי ככל הנראה העברת הילדים למשמורת האם נעשתה בהחלטת קצין משטרה (לא ברור אם בסמכות ומה מקורה) וללא שניתן צו חירום על ידי עו"ס לחוק הנוער.

            האב היה מאחורי סורג ובריח כתשעה ימים עד ששוחרר לתנאים מגבילים (תחילה למעצר בית בבית אמו). על האב נאסר להיות בכל קשר עם הילדים למשך חודשיים ימים (ראו החלטת השחרור בעמ"י (מחוזי נצרת) 20350-10-19 מיום 11/10/2019.

            מאז הגשת התלונה ומעצרו של האב חלפו עברו להם שנה וחצי ולא הוגש כתב אישום כנגדו.

5. בעקבות מעבר 3 מ- 4 הילדים למגורים עם האם בא. היא הגישה תביעה למשמורתם בתלה"מ 1947-11-19. בחודש דצמבר 2019 הגישו הקטינים תלונה על פגיעות מיניות שחוו בבית אביהם מצד נ. . בתסקיר סעד שהוגש על ידי העו"ס לסדרי דין מנתיבות צוין כי לדברי האם באותה שעה עלה כי תוצאות החקירות העידו כי אכן הילדים נפגעו מינית בבית האב (תסקיר מיום 7/1/2020 בתלה"מ 1947-11-19). הילדים תיארו בפני העו"ס אלימות פיזית ומילולית מצד האב ואשתו כלפיהם ושללו כי אמם מדברת בגנות אביהם או מסיתה אותם וטענו כי כאשר גרו אצל אביהם הוא ואשתו דיברו בגנות אמם. המלצת התסקיר היה להותיר המשמורת הפיזית ביחס לילדים אצל האם.

6. בעקבות תלונותיהם של הילדים במשטרה לפגיעות מיניות בהם ובאחותם ר. מצד נ.  הוריתי על העברת חקירות  הילדים לעיוני באופן חסוי. העיון העלה כיוונים שונים בהערכת מהימנות עדויות הילדים. כן הוריתי על העברת עותק חקירתו של הקטין נ.  ועיוני. מעיון בחקירה זו עלה כי מי שליווה את נ.  לחקירה ונכח בה (כיוון שהוא קטין) היה האב הטוען כי הוא משמש גם כאביו הפסיכולוגי של נ.  לכל דבר ועניין. בחקירה זו הייתה הכחשה גורפת מצד הקטין נ.  למיוחס לו על ידי ילדי האב. גם הבת ר.  מסרה עדות במשטרה וגם ממנה לא עלתה כל האשמה כלפי הקטין נ. , הגם שמי מאחיותיה/אחיה תיאר במשטרה כי אף היא נפגעה מינית על ידו.

7. במסגרת תיק המשמורת הקשור הייתה כוונה לבנות תוכנית מוגנות לקטינה ר. . אלא שלצורך בניית תוכנית שכזו נדרש היה שהקטין נ. יעבור אבחון אישיותי מקיף. האב ואמו של נ.  התנגדו. ביום 20/11/2020 ניתנה החלטתי בתיק המשמורת בה הבהרתי כי נ.  הינו קטין ללא קשר משפחתי ישיר לילדי האב. זאת ועוד האב אינו האפוטרופוס החוקי של נ. . נ.  עצמו לא צורף להליך המשמורת ועל כן לא ניתן להורות  על מתן צו לאבחון כלפיו כאשר הוא ואמו מתנגדים לכך.