פס"ד ועניינו חוב נטען של אם שמונה לה אפוטרופוס כלפי בנה

1. לפניי תובענה כספית מיום 26.11.17 ע"ס של 753,428 ₪ שהגיש מר א.ד (להלן" "התובע").

2. התביעה הוגשה כנגד אמו של התובע הגב' ע.ד ז"ל אשר הלכה לבית עולמה ביום 6.3.18 ,כ- 4 חודשים לאחר הגשת התביעה (להלן: "המנוחה").

3. עובר להגשת התביעה התנהל בעניינה של המנוחה תיק אפוטרופסות – א"פ 66524-12-15. הבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה הוגשה ביום 31.12.15 ע"י ע.ב נכדתה של המנוחה (בתו של א.ד ז"ל) ומר ע.ש.מ (בעלה של נכדתה של המנוחה –ס' אף היא בתו של א.ד ז"ל). הבקשה למינוי אפוטרופוס הוגשה כנגד בנה של המנוחה הוא התובע בתובענה דנן וכנגד האפוטרופוס הכללי והיועמ"ש רווחה אשר הינם צד דרוש והכרחי בכל תובענה שעניינה אפוטרופסות (להלן :"התובענה לאפוטרופסות").

4. במסגרת התובענה לאפוטרופסות הוגש ביום 1.6.16 תסקיר מיום 24.5.16. התסקיר עמד על היחסים המשפחתיים המורכבים ולפיכך המליצה העו"ס לסדרי דין:

            "במהלך החודשים האחרונים בהם עסקנו באינטנסיביות בהליך בדיקת מצבה של גב' ד' ובחינת המערכת המשפחתית הסבוכה, התלבטנו רבות לגבי זהות האפוטרופוס המועדף לחסויה, באם מי מבני המשפחה או גורם ניטרלי/חיצוני אשר ידאג לצרכיה ללא מעורבות רגשית ונטול אינטרסים.       

            עם זאת מאחר והגב' מתקיימת מקצבת זקנה בלבד, וכיום נתמכת ע"י בני משפחתה, אנו סבורים כי מינוי אפוטרופוס חיצוני ללא תמיכה כלכלית של המשפחה, עלול להרע את תנאי מחייתה.

לאור האמור לעיל אנו ממליצים על קיום דיון בבית המשפט במעמד כל הצדדים על מנת שיוכלו להביע את עמדתם בפני כבוד השופט ולהגיע להסכמה בעניין זהות האפוטרופוס לטובת הטיפול בחסויה".

5. בו ביום בו הוגש התסקיר נתנה על ידי החלטה לפיה הועבר התסקיר לתגובת הצדדים תוך שקבעתי דיון ליום 14.6.16. בתום הדיון נתנן על ידי פסק דין בהסכמה לפיו מונו המבקשים בהליך, הגב' ע.ב ומר ע.ש.מ כאפוטרופוסים לגופה של המנוחה תוך שהוסכם על מינוי אפוטרופוס חיצוני שזהותו תקבע על ידי בית המשפט. לאחר הדיון נתנה על ידי החלטה ולפיה בכפוף להסכמתה מונתה "שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ כאפוטרופא לרכוש המנוחה וביום 15.6.16 נחתם צו המינוי (להלן: "האפוטרופא לרכוש").

להליך בעניין האפוטרופסות כפי שעוד יובהר בהרחבה חשיבות רבה מכרעת לגבי התובענה שבפניי.

6. התובענה דנן הוגשה ביום 26.11.17 כנגד המנוחה כשהיא מיוצגת באמצעות האפוטרופא לרכוש. בכתב התביעה עתר התובע להשבת כספים בסך של 753,428 ₪ שהוציא לטענתו לצורך מילוי רצונה וסיפוק כל צרכיה של אמו המנוחה. לטענתו פעל להסדרת חובותיה העצומים של המנוחה לעיריית תל אביב בגין חוב ארנונה ולתאגיד המים.

לטענת התובע הוסכם עם בני משפחתו וכן עם המנוחה בשלב שעוד הייתה מסוגלת לדאוג לעצמה כי כל הכספים ששילם וישלם וכן הוצאותיו הרבות מכל מין וסוג שהוא יושבו לו במלואם כדין והתובע סמך על כך ולכן המשיך וממשיך אף כיום סייע לאמו. מוסיף וטוען התובע כי עניין השבת הכספים וההוצאות שהוציא עבור המנוחה היה ידוע גם לאפוטרופא לרכוש שמונתה.