פס"ד הצהרתי בנוגע לזכויות בנכס הרשום ע"ש אחד מבני הזוג

לפניי תביעת האיש למתן סעד הצהרתי לפיו דירת המגורים הרשומה על שם האישה, היא דירה המשותפת לשני הצדדים.

בין הצדדים נותרות פתוחות תביעת הקטינים ותביעת המזונות, אשר לא אדון בהן במסגרת פסק דין זה, וזאת כפי שיפורט להלן.

העובדות שאינן במחלוקת

1. פסק דין זה עוסק במחלוקת הצדדים בעניין בעלותם על דירת המגורים, בה התגוררו הנמצאת ברחוב --- בגוש --- חלקה --- (להלן: "הדירה" או "דירת המגורים"), הדירה רשומה על שם האישה בלשכת רישום המקרקעין בהתאם לזכייתה בפרויקט "מחיר למשתכן".
2. הצדדים יהודים, נישאו כדמו"י ביום 21.11.16 ומנישואיהם נולד ביום -- קטין, כיום בן כ--.
3. נישואי הצדדים הינם נישואיהם השניים, לאישה בת אחת מקשר קודם המתגוררת עמה ולאיש שתי בנות מקשר קודם, המתגוררות בעיקר בבית גרושתו.
4. ביום 21.6.16, ועוד טרם נישאו הצדדים, קיבלה האישה תעודת זכאות על זכייתה בדירה בפרויקט "מחיר למשתכן" (ההודעה צורפה כנספח 1 לתצהיר העדות הראשית (להלן: "תע"ר") של האישה).
5. ההסכם לרכישת הדירה, בו מופיע שמה של האישה כרוכשת הדירה, נערך ביום 4.9.16. ההסכם נערך מול חברת ס' בע"מ, יזמית הפרוייקט. עורך הדין שייצג את חברת ס' בע"מ בפרוייקט הוא עוה"ד ט' (להלן: "עוה"ד ט'").
6. ביום 6.5.19 חתמה האישה מול עוה"ד ט' על תצהיר העברת מחצית מהזכויות בדירה לאיש (תצהיר נותנת המתנה של האישה ותצהיר מקבל המתנה של האיש צורפו כמוצג עת/1).
7. לאחר שהושלמה בניית דירת המגורים, הצדדים עברו להתגורר בה ביום 16.5.19.
8. בהתאם להסכם המכר, דירת המגורים נרשמה בשנת 2021 על שם האישה.
9. הצדדים נפרדו והאיש עזב את בית המגורים ביום 15.10.21 ועבר להתגורר בבית אמו. כיום האיש נשוי בשלישית לאישה בשם --, והם מתגוררים יחדיו.
10. טרם נישאו הצדדים, הם התגוררו יחד בדירה, אותה שכרה האישה ב---.

השתלשלות ההליכים בתיקי הצדדים

11. בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך בבית הדין הרבני שנסגר בלא הסכמות (1345363/1).
12. ביום 12.1.22 הגיש האיש תביעתו דנן.
13. ביום 8.2.22 הגישה האישה תביעה לחיוב האיש במזונות הקטין.
14. ביום 19.7.22 הגיש השמאי דן ברלינר (להלן: "השמאי") חוות דעת שמאית בעניין דירת המגורים, לפיה שוויה של דירת המגורים הוא 1,750,000 ₪ (להלן: "חוות הדעת השמאית").