פס"ד העוסק בשאלה מה דינה של צוואה שנכתבה בתלמוד הבבלי

עליי להכריע האם הצוואה  שחלקה בכתב יד וחלקה בעדים, שנרשמה בתוך מסכת בבא בתרא בתלמוד הבבלי, היא צוואתו האמיתית של המנוח.

רקע עובדתי

1. הוגשה בקשה לקיום צוואת המנוח ד.ה. ז"ל מיום 11.12.82.
2. הצוואה נכתבה מאחורי עמוד השער של התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, לפני הפרק הראשון, בחלקה ביידיש ונחתמה בפני עדים, ובחלקה צוואה בכתב יד שנרשמה בסיום העמוד האחרון של הפרק העשירי בתלמוד.
3. שתי הצוואות הוגשו לקיום ובשתיהן הזוכה היחיד הוא המבקש בכל רכושו של המנוח לרבות בדירת המגורים הידועה כגוש *** חלקה *** תת חלקה ** המצויה בכתובת ******* (להלן: "הדירה").
4. המנוח נפטר ביום 18.3.85 כשהוא אלמן.
5. המנוח עלה לישראל מרומניה ביום 3.8.48 כשהוא ערירי, אשתו נפטרה קודם לכן. והתגורר ב*****.
6. המבקש אינו קרוב משפחה של המנוח.
7. הליך קודם לקיום הצוואה הוגש ביום 15.6.05, הועבר לבית משפט, וביום 17.6.07 נמחק מהנימוקים להלן: "המבקש לא התייצב לדיון. ההזמנה אליו לפי הכתובת שמסר בכתבי הטענות חזרה בציון "לא נדרש". המבקש גם לא הגיב לפניית ב"כ היועמ"ש למתן הבהרות ומסירת פרטים נוספים. לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לקיום צוואה ללא צו להוצאות".
8. גם בהליך הנוכחי, האפוטרופוס הכללי בהיותו מנהל את הנכס מתנגד לקיומן של שתי הצוואות.

לפיכך הועברה הבקשה לקיום צוואה לבית משפט.

9. במרוצת ההליך הוריתי על מינוי המומחית לזיהוי כתבי יד גב' סימה אנקונה לצורך בדיקת אותנטיות חתימת המנוח על גבי הצוואה.
10. נחתמו על ידי לבקשת המבקש פסיקתאות המופנות לגורמים שונים : לשבעה בנקים אשר היו פעילים במ"י עובר לפטירת המנוח, למסור מסמכי פתיחת החשבון ו/או כל מסמך אחר אשר נושא את חתימתו ו/או את כתב ידו של המנוח. כלל הבנקים השיבו כי המנוח לא ניהל אצלם חשבון בנק.

כמו כן נחתמו על ידי צווים לקבלת מסמכים הנושאים את חתימתו או כתב ידו של המנוח המופנים לעמידר ולרשות האוכלוסין וההגירה. גם פניות אלה לא נשאו פרי.

11. בעקבות פנייה של האפוטרופוס הכללי התקבלו מסמכים מקוריים מרשות האוכלוסין.
12. ביום 8.7.18 הוגשה חוות דעת לפיה : "לאור הממצאים שפורטו לעיל, סביר מאוד שרישום הצוואה לא נכתב על ידי כותב הדוגמאות בשם ד.ה., וזאת במיוחד בשל השוני במשיכת הקו ושטף הכתיבה שהינן תכונות בעלות משקל בהשוואת חתימות".