פס"ד העוסק בזיקת המתנה בין סבתא לנכדה

השופט נפתלי שילה:

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 7.4.19 (כב' השופט מוטי לוי בתמ"ש 13331-05-15 ותמ"ש 5240-10-15) שבמסגרתו נדחתה תביעת המערערת שיוצהר שהיא בעלים של דירה וכן נדחתה תביעתה הכספית להחזר הלוואה ומאידך, התקבלה תביעת המשיבה להצהיר שהיא בעלת מחצית דירה.

א.רקע עובדתי

1.המערערת (להלן: הסבתא או ש') היא סבתה של המשיבה (להלן: הנכדה או י'). לאבי הסבתא א' פ' (להלן: הסבא רבא או א') היתה דירה ברמת גן (להלן: הדירה).

2.ביום 3.2.04 חתם הסבא רבא על תצהיר מתנה לפיו הוא מעניק מחצית מהדירה במתנה לנכדה – שהיא נינתו, ומחצית לנכד אחר.

3.מאחר שהנכדה היתה קטינה באותה עת (ילידת 1988), חתם באותו יום אביה (להלן: האב או נ') על תצהיר "בשם ובעבור בתי הקטינה" ולפיו הוא מקבל עבור הנכדה את הזכויות במחצית הדירה.

4.בו ביום, חתם הסבא רבא על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הנכדה שלפיו הוא מינה את עו"ד רוני בוקעי (להלן: עוה"ד) להעביר את הזכויות במחצית הדירה ע"ש הנכדה. בייפוי הכוח נכתב שמאחר שהוא בא להבטיח זכויות לצד ג', הוא בלתי חוזר ו"לא תהיה לי רשות לבטלו או לשנותו וכוחו יהיה יפה גם אחרי פטירתי והוא יחייב גם את יורשי... ייפוי כוח זה יישאר בתוקף גם לאחר מותי ויחייב את יורשי...".

5.במקביל, האב חתם על ייפוי כוח והרשאה בלתי חוזר, שבו הוא מינה את עוה"ד לטפל ברישום המתנה ע"ש הנכדה. גם בייפוי כוח זה נקבעו ההוראות הנ"ל לפיהן מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר והוא לא רשאי לבטלו או לשנותו.

6.הסבא רבא אף חתם על בקשה לרישום הערת אזהרה וביום 26.2.04 נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת הנכדה והנכד הנוסף. העסקה דווחה לרשויות המס והוצא שובר לתשלום מס רכישה. ברם, לא הוגשה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לאישור העסקה, בהתאם לסעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 (להלן: חוק הכשרות) והזכויות בדירה לא נרשמו ע"ש הנכדה ונותרו רשומות ע"ש הסבא רבא.

7.הסבא רבא נפטר ביום 3.3.06 ובהתאם לצו ירושה שניתן אחריו, הסבתא ואחיה הם יורשיו. ביום 28.4.15 חתמו הסבתא ואחיה על הסכם לחלוקת עיזבון הסבא רבא ולפיו הדירה כולה שייכת לסבתא.