פס"ד הנוגע לביטול רישומה של המערערת כעוסק באופן רטרואקטיבי

ערעור זה הוגש בהתאם לסעיף 64 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק" או ''חוק מע''מ''), כנגד סירובו של המשיב, מנהל מע"מ תל-אביב והמרכז, לבטל את רישומה של המערערת כעוסק באופן רטרואקטיבי ובכלל.

הבקשה לביטול הרטרואקטיבי של הרישום כעוסק, נובעת מכך שתכניתה העסקית של המערערת להקים בית מלון, כלל לא יצאה אל הפועל. המערערת נרשמה כעוסק ורכשה בניין כדי להפכו לבית מלון. בעקבות תיקון חקיקה שנקבע כהוראת שעה, לא ניתן היה לממש תכנית עסקית זו. מאז הרכישה, המערערת השכירה חלק מהבניין, אולם שכירות זו היא לטענתה פסיבית ואינה נעשית במהלך עסקיה – אשר בפועל לא קרמו עיר וגידים.

המשיב אינו מכחיש כי מטרתה המקורית של המערערת להקים מלון לא התממשה, אולם הוא סבור כי יש לדחות את בקשתה שכן לדבריו פעילות ההקמה לבשה פני פעילות עסקית, יש לתפוס את המערערת במצג שהציגה לרשויות המס כאילו יש לה פעילות עסקית, וההשכרה המינורית שמבצעת המערערת מצדיקה את הותרת הגדרתה כעוסק. כך או אחרת – לדברי המשיב, כישלונה של המערערת בהגשמת חזונה, אינו מצדיק ביטול רטרואקטיבי של רישומה כעוסק.

עיקרי העובדות

1. המערערת, דומוסטרוי חברה קבלנית לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ, הוקמה ביום 30.12.04 ע''י מר שלום שי ומר סרגיי קודריאשוב. בהתאם לרישומה, עיסוקה היה בתחום הבנייה. בשנת 2008 הפסיקה המערערת את פעילותה. תיק העוסק של המערערת נסגר לבקשתה בשנת 2010 ונפתח מחדש בהתאם לבקשתה בשנת 2014, בעקבות רכישת נכס שתתואר בהמשך. מאז רישומה מחדש כעוסק, בעלי מניותיה הם מר שלום שי ובנו, מר שמעון שי, אשר אין חולק כי הם בעלי ידע בענף הנדל"ן.

2. בחודש דצמבר שנת 2013, קודם לרישומה של המערערת מחדש כעוסק, קיבל שמעון שי חוות-דעת מקיפה שהזמין מחברה בשם "אבי אגאג'ני הוטלס בע"מ" (להלן: "חוות-הדעת"). מטרת חוות-הדעת (אשר צורפה כנספח 1 לתגובת המערערת לכתב התשובה שהגיש המשיב) עולה מכותרתה – "ניתוח כדאיות כלכלית להקמת מלון בוטיק ברחוב רבי עקיבא 3 כרם התימנים תל אביב, ותוכנית עסקית ראשונית".

3. בעקבות חוות-הדעת וממצאיה רכשה המערערת ביום 9.2.14 את מלוא הזכויות בנכס המקרקעין ברחוב רבי עקיבא 3 פינת אלשיך 25 בתל אביב, הידוע כגוש 7465 חלקה 17 (להלן: ''הנכס''), תמורת 10,800,000 ₪. הנכס כולל שלוש דירות, אחת מהן הושכרה בשכירות מוגנת, וארבעה חללים אותם כינתה המערערת יחידות סטודיו.

4. רכישת הנכס הייתה מגורם פרטי, ולכן לא הוצאה על ידו חשבונית מס במכירה. עם זאת, מפאת רישומה כעוסק וכוונתה להפעיל במקום מלון ובהתאם להוראות תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ן-1976, הוציאה המערערת בגין הרכישה חשבונית מס עצמית והיא ניכתה במקביל כמס תשומות את המע''מ שהיה כלול בחשבונית זו.

   יוצא אפוא כי התמורה שקיבל המוכר, עמדה על 10,800,000 ₪. המערערת הוציאה חשבונית עצמית בגין המכירה, כך שלסכום התמורה צורף בחשבונית מע"מ בסך של 1,944,000 ₪. סכום זה לא שולם למשיב, שכן הוא נוכה על-ידי המערערת כמס תשומות.

5. לאחר רכישת הנכס וכדי להכשירו כבית מלון, שכרה המערערת את שירותיהם של אנשי מקצוע שהיו דרושים לצורך תכנון הנכס כבית מלון, ביניהם אדריכל, יועץ תכנון ופיתוח בתיירות, יועצי חניה, נגישות ובטיחות, חשמלאים ועוד. כמו כן ביצעה המערערת עבודות לחיזוק הנכס, שהנו בניין שנבנה לפני שנים רבות, בהיקף של כ- 400,000 ₪. המערערת קיזזה את התשומות שהיו כרוכות בפעולות אלה.

6. המערערת פינתה דייר מוגן שהיה באחת הדירות, וזאת בתמורה ל-1,600,000 ₪.