פס"ד הנדרש להוכחת כוונת שיתוף ספציפי

האם הוכחה כוונת שיתוף ספציפי בבית המגורים של הצדדים הרשום על שם המשיבה בלבד ואשר ניתן לה בירושה מסבתה? והאם יש לחייב את המערער בגין שימושו בבית המגורים?

לסוגיות אלו ולכאלו המסתעפות מהן, אנו נדרשים בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ש. שי)  מיום 7.3.23, במסגרתו קבע בית המשפט, בין השאר, כי לא הוכחה כוונת שיתוף ספציפי בבית המגורים בו התגוררו הצדדים, על אף שיפוץ מסיבי בעלות ניכרת שנעשה בו, וכי המערער זכאי אך ורק למחצית השבחה שנוספה לבית המגורים בעקבות השיפוץ וכן להחזר של מחצית התשלומים אותם שילם בגין המשכנתא שנלקחה לצרכי אותו שיפוץ. מאידך, חויב המערער לשאת בדמי שימוש החל מיום עזיבת המשיבה את בית המגורים ועד ליום פינויו בפועל, כאשר שיעור דמי השימוש הראויים יקבע על ידי שמאי שמינה בית המשפט לצורך כך.

הנדרש לנדון

1. הצדדים נישאו ביום 10.12 והתגרשו ביום 8.11.21. לצדדים שני ילדים קטינים ילידי 2013 ו – 2016. אלא שהקרע בין הצדדים חל עובר לגירושיהם ובית המשפט קבע את מועד הקרע ליום 1.12.19  (ראו החלטה מיום 27.7.20 לעניינה יורחב בהמשך הדברים).

בתחילה התגוררו הצדדים ב*** בדירה שכורה בסמוך למקום מגורי הורי המשיבה.  בשנת 2013, בסמוך למועד לידת בתם הבכורה, שכרו הצדדים בית מגורים פרטי ב***, ואחר זמן עברו להתגורר בישוב ***.

2. בנובמבר 2014 נפטר אביה של המשיבה ובהתאם לצוואת סבתה ז"ל, צוואה שנכתבה על דרך יורש אחר יורש, וכן בהתאם להסכם יורשים שנחתם בין המשיבה לאחיה, ירשה המשיבה בית מגורים השייך לסבתה ב**** (להלן – בית המגורים).

בשנת 2017 נטלו הצדדים משכנתא בשיעור של כמיליון ₪ וזאת לצורך שיפוץ בית המגורים. בית המגורים נרשם על שמה של המשיבה בלבד. במהלך חודש יוני 2018 לאחר ביצוע השיפוץ עברו הצדדים עם ילדיהם להתגורר בבית המגורים. 

בשל קרע שהתגלע בין הצדדים עזבה המשיבה את בית המגורים בחודש אוקטובר 2021, היינו כחודש קודם לגירושיהם בפועל, כאשר עוד קודם לכן, ביום 1.12.19 פתחה המשיבה בהליך ישוב סכסוך שלא צלח. 

3. בית משפט קמא נדרש ל 4 תביעות רכושיות בין הצדדים ואשר כולן נוגעות בדרך זו או אחרת לבית המגורים ובקצירת האומר - תלה"מ 33568-04-20  - עניינו בתביעת המערער למתן פסק דין הצהרתי, במסגרתו עתר להורות שבית המגורים בו התגוררו הצדדים יחדיו, עובר לפתיחת ההליך המשפטי, הוא נכס משותף, על אף שניתן לאישה בירושה ולמרות שנרשם על שמה בלבד, וכן לאיזון משאבים כולל ברכוש הצדדים.  תלה"מ 1372-05-20  - שעניינו בתביעת המשיבה למתן סעד הצהרתי לפיה היא הבעלים היחיד של בית המגורים. תלה"מ 37639-08-20 - תביעת המשיבה   לסילוק ידו של המערער מבית המגורים. ותלה"מ 39044-11-20  - תביעת המשיבה לדמי שימוש ראויים. בנוסף נדרש בית המשפט לשתי תובענות בעניין ילדיהם הקטינים של הצדדים בהן לא נרחיב שכן הערעור אינו נוגע אליהן. 

4. ביום 7.20 התקיים דיון בכלל התובענות ובמסגרתו אושרו, בין השאר, הסכמות הצדדים כדלקמן –