פס"ד הדן בשאלה האם פסק דין השותק ביחס לתביעה לדמי שימוש ואינו מציין את ההכרעה - יכול להקים מעשה בית דין בגין תביעה נוספת באותו עניין?
|
רמ"ש בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
20901-01-21
22.6.2021 |
|
בפני השופט: סארי ג'יוסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: מ. א. עו"ד י. אבני ואח' |
משיבים: 1. עוה"ד איריס מנור 2. עוה"ד יהושע הופר - מנהלי עיזבון המנוחה |
| פסק-דין | |
|
|
האם פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, בו צוין בתחילתו "בפניי שתי תביעות הדדיות אשר הוגשו על ידי הצדדים לפני כעשור. תביעתו של מר מ' (להלן: "התובע") כנגד גרושתו דאז גב' ל' ז"ל (להלן: "הנתבעת" או "המנוחה"), ומנגד תביעת המנוחה ל' כנגד מ'. תביעתו של מ' הינה תביעה לפירוק שיתוף בנכס נשוא המחלוקת וכן לסעד כספי ע"ס 70,000 ₪, ואילו תביעת המנוחה הינה לסעד כספי ע"ס 135,000 ₪" מהווה מעשה-בית-דין באשר לתביעת המנוחה, וזאת על אף שפסק-הדין כולו דן בתביעת המבקש בלבד, ונעדרים ממנו טענות, קביעות, מסקנות והכרעה סופית בכל הנוגע לתביעתה של המנוחה?
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ענבל קצב-קרן) (להלן: "בית משפט קמא") מיום 24.12.2020 ב-תמ"ש 37538-08-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לסלק את תביעתם של המשיבים על הסף, מחמת התיישנות.
עוד ובנוסף נקבע בנוגע לבקשה לדחייה על הסף, מחמת מעשה-בית-דין, כי "בנסיבות אלו מצאתי כי על מנהלי העיזבון שהינם התובעים בהליך זה לפנות בבקשה לבית המשפט אשר דן בתיקים תמ"ש 34862-04-10 ותמ"ש 8509-02-10 למתן הבהרה בעניין זה".
הנסיבות הצריכות לעניין
- המבקש וע' ז"ל (להלן: "המנוחה") התגרשו ב-ר' בפסק-דין גירושין, אשר קיבל תוקף ביום 04.03.1997, במסגרתו הועברו מלוא הזכויות על הבית שברחוב נ' (להלן: "הבית") לבעלות המנוחה.
עוד יצוין, כי פסק-הגירושין נקבע כאכיף בישראל ביום 16.02.2014.
- ביום 06.12.2010 חתמו המבקש והמנוחה, בר', על הסכם פשרה (להלן: "הסכם פשרה"), לפיו הבעלות על הבית תישאר משותפת לשני הצדדים, בחלקים שווים, וביום 08.12.2010 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות (להלן: "בית המשפט בקריות") לאשר את הסכם הפשרה.
בדיעבד התברר, כי ביום 11.12.2010 שמה המנוחה קץ לחייה, לאחר שיומיים קודם היא ביקשה מבאת-כוחה, להסכים לבקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה.
- תחילה, ביום 25.08.2011, נתן בית המשפט בקריות תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה. אולם בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, הסכימו הצדדים שפסק-הדין האמור יבוטל, והתיק יוחזר לבית המשפט בקריות על-מנת לדון בתביעה בשים-לב לכך, שמונה מנהל עזבון המוסמך לייצג את העיזבון. בהמשך נקבע בערעור נוסף שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, כי יש לנהל הליך של שמיעת ראיות ביחס לבירור רצונה והבנתה של המנוחה בעת שחתמה על הסכם הפשרה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|