פס"ד הדן בשאלה האם התובעת נפגעה בתאונת דרכים, אם לאו

לפניי מחלוקת עובדתית בשאלה האם התובעת נפגעה בתאונת דרכים, אם לאו. בד בבד הצדדים אינם חלוקים באשר לגובה נזקה של התובעת.

1. רקע מתבקש

1. התובעת, ילידת X.X.1987, הגישה את תביעתה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, בגין פגיעתה בתאונת דרכים מיום 9.10.18 (להלן: "התאונה"). אין חולק כי הנתבעת היא מבטחת הרכב בו נהגה התובעת במועד התאונה הנטענת.

   הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את עצם קרות התאונה, כמו גם את הטענה כי רכב צד ג' פגע ברכב התובעת. בהתאם עתרה הנתבעת לפיצול הדיון בשאלת החבות.

    

2. על אף הכחשת החבות, הדיון לא פוצל. במעט הנדרש לענייננו אציין כי מומחים מטעם בית המשפט קבעו כי כתוצאה מן התאונה נגרמו לתובעת נכויות אורתופדיות בשיעור 2.5% בגין הגבלה בתנועות עמה"ש הצווארי ובשיעור זהה בגין הגבלה בתנועות עמה"ש המותני. עוד נקבע כי נגרמה לתובעת נכות נוירולוגית בשיעור 10%, בגין פגימה עצבית בגב התחתון. המומחה בתחום האורתופדיה אף נחקר על חוות דעתו.

   לאחר האמור הגיעו הצדדים להסכמה בשאלת הנזק, לפיה ככל שתוטל חבות על הנתבעת, יהא עליה לפצות את התובעת בסך 330,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ואגרה.

    

   מכאן ואילך אדרש אך לראיות ולטיעונים בסוגיית החבות, זולת אם יתבקש אחרת.

    

   2. יריעת המחלוקת

3. מלכתחילה הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה ומטעם אימה. לאחר שגובשה הסכמת הצדדים בשאלת הנזק וויתרה על העדת אימה.