פס"ד בתובענה של סבתא לקיום קשר עם נכדיה, חרף התנגדותם המוחלטת של הוריהם

"עוף גוזל, חתוך את השמים.. גם אם זה מחניק קצת בגרון"

זוהי תמצית עמדתם של הנתבעים, המתנגדים בכל תוקף למפגשים בין ילדיהם, לבין סבתם - אימה של הנתבעת, ומבקשים לכבד את רצונם בעצמאות ובניתוק מהתובעת, הן שלהם והן של ילדיהם.

העובדות הצריכות לעניין:

1. התובעת, ילידת 1945, בת כ-76 שנים, היא אמה של הנתבעת. הנתבעים הם בני זוג, הורים לשבעה ילדים קטינים.

2. התובעת ובעלה התגוררו עם שלושת ילדיהם (הנתבעת היא הקטנה שבהם), ב***, ארה"ב. בני זוג התגרשו לפני עשרות שנים, יחד עם זאת עדיין שוררת איבה ביניהם.

3. מאז פרידת ההורים, עת היתה הנתבעת בת כתשע שנים, היא גדלה בבית אמה, וקיימה קשר עם אביה, לטענת הבת למורת רוחה של אמה, ואילו לטענת האם - בעידודה. אין חולק כי הילדים גדלו בעיקר בבית אמם, אשר מימנה את מלוא צרכיהם לרבות השכלתם הגבוהה, והעניקה להם תמיכה כלכלית רחבה.

4. בשנת 1995 התובעת עלתה לישראל. באותה העת למדה הנתבעת בקולג' ועם סיום לימודיה, בשנת 1997 אף הנתבעת עלתה לישראל, חזרה בתשובה, ולימים נישאה לנתבע.

5. בתקופה זו התגוררו בני הזוג בקרבת מגורי האם בתל אביב, כאשר התובעת הגיעה לביתם וביקרה את נכדיה באופן יומיומי.

6. לאחר לידת בנה הרביעי , לקראת יום הולדתה ה-30, ביקשה התובעת לרכוש לבתה דירה כמתנת יום הולדת, ולרשום את הזכויות בדירה על שם הנתבעת בלבד, ואף דאגה להבהיר זאת לנתבע בפגישה שקיימה עמו שלא בנוכחות התובעת.