פס"ד בתובענה לפיצויים בגין לשון הרע ונזיקית

הונחה בפני בית המשפט תובענה על סך  320,000 ₪ שעילתה, פיצויים בגין לשון הרע ונזיקית (כך במקור).

עובדות – כללי

1. התובעת, ש. , (להלן: "התובעת" ו/או "ש."), נשואה לנתבע מס' 1 מר ר.ק (להלן: "הנתבע" או "ר."), אולם הם פרודים זה מזו כ- 5 שנים.

2. לתובעת ולנתבע בת משותפת, ש. , ילידת 2003 (להלן: "הבת" ו/או "ש.").

3. א. התובעת ונתבעות 2 ו – 5, דהיינו, התובעת – ש. , הגב' ג. 

                         והגב' ב. הינן אחיות.

            ב.         הנתבע 3, מר פ.  הוא אביהן של שלוש האחיות.

4. הנתבעת 4, הגב' ג. , היא אחותו של הנתבע .

טענות התובעת

5. א. לטענת התובעת, הונה אותה הנתבע משך חיי הנישואים כמו גם מנע ממנה לנהל חשבון בנק ככל אדם (סע' 2 לכתב התביעה).

ב.         מציינת התובעת כי היא ביקשה להתגרש מהנתבע. אולם, זה מתוך רצון למנוע את הגירושין ובתגובה לבקשתה להתגרש, הגיש נגדה בקשה שיקרית לצו הרחקה בגין טענה כי היא מתעללת בבתם המשותפת.

ג.         מפנה התובעת ומציינת כי אותה עת עבד הנתבע כשוטר ועשה הכל כדי לפגוע בה ולמנוע ממנה להתגרש. לטענתה, על מנת ללחוץ עליה פעל הנתבע למנוע ממנה לראות את הילדה, וזאת גם באמצעות הגשת תלונת כזב תוך שלצורך ביצוע תכניתו , גייס הוא את כל בני המשפחה והזמין את אחותו, ג. (נתבעת 4)  ואת אחותה של התובעת הגב' ב. (נתבעת 5), לצורך הגשת תלונה נגד התובעת כאילו פגעה היא בבת המשותפת, למרות שלא היתה התעללות כזו.