פס"ד בתובענה ותובענה שכנגד בעניין קיום צוואה

בעניין המנוח א.ג. ז"ל

עניין לי בשתי תובענות:

תובענה לקיום צוואת המנוח ... ז"ל, אותה הגישה הנתבעת, וההתנגדות לה, אותה הגיש התובע (ת"ע 17294-04-19).

תובענה למתן סעד הצהרתי (תמ"ש 40732-06-19) אותה הגיש התובע, לפיה יש לקבוע כי עיזבון המנוחה ..... ז"ל (אמם של הצדדים ורעיית המנוח), כולל הוא מחצית מכל הכספים, נכסים וזכויות המנוח, בין שרשומים ובין שלא, מתוקף חזקת השיתוף החלה על ההורים המנוחים בשל העובדה כי נישאו בשנת 1971.

רקע ותיאור ההליכים

המנוח (להלן: "המנוח") נישא לגברת .... ז"ל ביום x/x/1971 (להלן: "המנוחה" וביחד "בני הזוג" או "המנוחים"), הלך לבית עולמו ביום 11/3/2018 בהיותו בן למעלה מגיל 95 שנים.

רעייתו המנוחה הלכה לבית עולמה לפניו, ביום 10/12/2016, לה שני ילדים מנישואיה הראשונים (שלא למנוח), הם הצדדים שלפני.

בני הזוג נישאו עת היו ילדי המנוחה בני 11 ו – 15 שנים.

אחר המנוחה, אמם של הצדדים, ניתן צו ירושה ביום 31/7/2018, לפיו יורשיה הם יורשי בעלה המנוח (2/4), המתנגד (1/4) והמבקשת (1/4).

התובע בתביעה ההצהרתית (להלן: "התובע") והמתנגד לצוואתו האחרונה של המנוח (להלן: "המתנגד"), הוא בנה הבכור של המנוחה, ואילו הנתבעת היא בתה הצעירה של המנוחה, היא הנתבעת בתביעה ההצהרתית ומבקשת את קיום צוואת המנוח בתביעת ההתנגדות (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת") .

למנוח היה בן ביולוגי אשר אינו רלוונטי להליכים אשר לפני.