פס"ד בתביעת סבים לקיום הסדרי ראייה עם נכדם הקטין

הקדמה:

1.הכרעה בעניינם של קטינים הינה קשה ולעיתים אף כואבת. ההכרעה בתיק זה הייתה קשה ביותר, היא הדירה מעיני ביהמ"ש שעות של שינה, וכל זאת על מנת להגיע לתוצאה שתשרת את טובת הקטין, תהיה צודקת וחשוב מכל ניתנת ליישום. החובה, "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו" (דברים א') וההוראה "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט), הם אשר התוו את דרכו של ביהמ"ש על מנת למצוא פתרון יצירתי, ובעיקר ישים.

הצגת הדילמה:

2.האם ניתן לכפות הסדרי ראייה בין סבים לבין נכדם הקטין, בנו של בנם המנוח, כאשר תסקיר לשכת הרווחה, קובע כי בשלב זה לא ניתן לחדש את הקשר, וכן חוות דעת מומחה פסיכולוג שהוגשה לתיק, קובעת באופן מפורש וחד משמעי כי אין לאפשר מפגשים כאלה.

3.זוהי השאלה המונחת בפני בית המשפט לצורך הכרעתו.

כללי:

4.מאז הגשת התביעה ועד היום, ניסה ביהמ"ש לגרום לחידוש הקשר הן באמצעות יחידת הסיוע שליד ביהמ"ש, והן באמצעות לשכת הרווחה. אולם, ולדאבון הלב, ניסיונות אלו לא הניבו פרי. מאז הגשת התביעה ועד לכתיבת פסק דין זה, לא עלה בידי ביהמ"ש לגרום לחידוש הקשר בין הסבים לבין הקטין.

5.מהדיונים הרבים שהתקיימו בפני ביהמ"ש, ומהתסקירים וחוות הדעת שהוגשה, התקבל הרושם כי הנתבעת עומדת על דעתה לא לחדש את הקשר עם הסבים.

6.ביהמ"ש ראה לנכון, אף למנות מומחה פסיכולוג לצורך בדיקת הקשר בין הסבים לבין הנכד. חוות דעת אשר הוגשה מטעם המומחה, קבעה באופן מפורש וחד משמעי, כי לא ניתן לחדש את הקשר וכל מפגש עלול לפגוע בקטין.